1 וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ יְפֵחַ זַעַם וָרֶצַח עַל־תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן וַיָּבֹא אֶל־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל | 1 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול |
2 וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ מִכְתָּבִים לְדַמֶּשֶׂק אֶל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יֶאֱסֹר אֶת־אֲשֶׁר יִמְצָא בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים וִיבִיאֵם יְרוּשָׁלָיִם | 2 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים |
3 וַיְהִי הוּא הֹלֵךְ וְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק וְהִנֵּה פִתְאֹם נָגַהּ עָלָיו מִסָּבִיב אוֹר מִן־הַשָּׁמָיִם | 3 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים |
4 וַיִּפֹּל אָרְצָה וַיִּשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי | 4 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני |
5 וַיֹּאמֶר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן אָנֹכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף קָשֶׁה לְךָ לִבְעֹט בַּדָּרְבֹנוֹת | 5 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות |
6 וְהוּא חָרֵד וְנִבְעָת וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מַה־תַּחְפֹּץ וְאֶעֱשֶׂה וַיַּעַן הָאָדוֹן קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת | 6 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות |
7 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ עָמְדוּ נֶאֱלָמִים כִּי שָׁמְעוּ אֶת־הַקּוֹל וְאִישׁ לֹא הִבִּיטוּ | 7 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו |
8 וַיָּקָם שָׁאוּל מִן־הָאָרֶץ וּבְפָתְחוֹ אֶת־עֵינָיו לֹא רָאָה אִישׁ וַיַּחֲזִיקוּ בְיָדוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ לְדַמָּשֶׂק | 8 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק |
9 וַיֶּחְשְׁכוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת שְׁלשֶׁת יָמִים וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה | 9 ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה |
10 וְתַלְמִיד אֶחָד הָיָה בְדַמֶּשֶׂק חֲנַנְיָה שְׁמוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן בַּמַּחֲזֶה חֲנַנְיָה וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי | 10 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני |
11 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן קוּם לֵךְ אֶל־הָרְחוֹב הַנִּקְרָא הַיָּשָׁר וּשְׁאַל בְּבֵית יְהוּדָה לְאִישׁ טַרְסִי וּשְׁמוֹ שָׁאוּל כִּי הִנֵּה־הוּא מִתְפַּלֵּל | 11 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל |
12 וַיַּרְא בַּמַּחֲזֶה וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה בָּא הַחַדְרָה וְשָׂם עָלָיו אֶת־יָדוֹ לְמַעַן יָשׁוּב וְיִרְאֶה | 12 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה |
13 וַיַּעַן חֲנַנְיָה וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שָׁמַעְתִּי רַבִּים מְסַפְּרִים עַל־הָאִישׁ הַזֶּה כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלָיִם | 13 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים |
14 וְגַם־פֹּה רִשְׁיוֹן יֶשׁ־לוֹ מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לֶאֱסֹר אֶת־כָּל־הַקֹּרְאִים בִּשְׁמֶךָ | 14 וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך |
15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן לֵךְ כִּי־כְלִי חֵפֶץ הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת־שְׁמִי לִפְנֵי גוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל | 15 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל |
16 כִּי אֲנִי אַרְאֵהוּ כַּמָּה יֶשׁ־לוֹ לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי | 16 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי |
17 וַיֵּלֶךְ חֲנַנְיָה וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיֹּאמַר שָׁאוּל אָחִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־בָּאתָ בָּהּ שְׁלָחַנִי לְמַעַן תָּשׁוּב וְתִרְאֶה וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 17 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש |
18 וּכְרֶגַע נָפְלוּ מֵעַל עֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וַיָּשָׁב פִּתְאֹם לִרְאוֹת וַיָּקָם וַיִּטָּבֵל | 18 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל |
19 וַיֹּאכַל לֶחֶם וַיֶּחֱזָק וַיֵּשֶׁב שָׁאוּל יָמִים אֲחָדִים עִם־הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק | 19 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק |
20 וַיְמַהֵר וַיִּקְרָא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֶת־הַמָּשִׁיחַ לֵאמֹר כִּי־הוּא הוּא בֶן־הָאֱלֹהִים | 20 וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים |
21 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר הֶאֱבִיד בִּירוּשָׁלַיִם אֶת־קֹרְאֵי הַשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַעַן זֹאת בָּא הֵנָּה לַהֲבִיאָם אֲסוּרִים לִפְנֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים | 21 וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים |
22 וְשָׁאוּל הָיָה הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַיָּהָם אֶת־הַיְּהוּדִים ישְׁבֵי דַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ | 22 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח |
23 וַיְהִי כִּי־אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיִּוָּעֲצוּ הַיְּהוּדִים יַחְדָּו לַהֲמִיתוֹ | 23 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו |
24 וַיִּוָּדַע לְשָׁאוּל אָרְבָּם וְהֵמָּה שָׁמְרוּ אֶת־הַשְּׁעָרִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן יְמִיתֻהוּ | 24 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו |
25 וַיִּקְחוּ אֹתוֹ הַתַּלְמִידִים לָיְלָה וַיּוֹרִידֻהוּ בַסַּל בְּעַד הַחוֹמָה | 25 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה |
26 וַיְהִי כְּבוֹא שָׁאוּל יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְבַקֵּשׁ לְהִלָּוֺת אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּירְאוּ כֻלָּם מִפָּנָיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ כִּי־תַלְמִיד הוּא | 26 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא |
27 וַיִּקַּח אֹתוֹ בַּר־נַבָּא וַיְבִיאֵהוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת אֲשֶׁר־רָאָה בַדֶּרֶךְ אֶת־הָאָדוֹן וְכִי הוּא דִבֶּר אֵלָיו וְאֵיךְ בְּדַמֶּשֶׂק הִשְׁמִיעַ בְּבִטָּחוֹן אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ | 27 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע |
28 וַיְהִי אִתָּם יוֹצֵא וָבָא בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּקְרָא בְּבִטָּחוֹן בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ | 28 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים |
29 וַיְדַבֵּר וַיִּתְוַכַּח גַּם עִם־הַיְּהוּדִים הַיְּוָנִים וְהֵם זָמְמוּ לַהֲמִיתוֹ | 29 ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו |
30 וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים וַיּוֹרִידוּ אֹתוֹ לְקִסְרִין וַיְשַׁלְּחֻהוּ אֶל־טַרְסוֹס | 30 וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס |
31 וַיְהִי שָׁלוֹם לַקְּהִלּוֹת בְּכָל־מְקֹמוֹת יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וְשֹׁמְרוֹן וַתִּבָּנֶינָה וַתִּתְהַלַּכְנָה בְּיִרְאַת הָאָדוֹן וַתִּרְבֶּינָה בְּנֶחָמַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 31 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש |
32 וַיְהִי בִּסְבֹב פֶּטְרוֹס בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת וַיֵּרֶד גַּם אֶל־הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּלֹד | 32 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד |
33 וַיִּמְצָא־שָׁם אִישׁ וּשְׁמוֹ אֲנִיַּס וְהוּא שֹׁכֵב עַל־מִשְׁכָּבוֹ זֶה שְׁמֹנֶה שָׁנִים וְהוּא נְכֵה אֵבָרִים | 33 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים |
34 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס אֲנִיַּס רְפָאֲךָ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קוּם הַצַּע־לְךָ אָתָּה וַיָּקָם פִּתְאֹם | 34 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם |
35 וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ כָּל־ישְׁבֵי לֹד וְהַשָּׁרוֹן וַיִּפְנוּ אֶל־הָאָדוֹן | 35 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון |
36 וְתַלְמִידָה בְּיָפוֹ וּשְׁמָהּ טָבִיתָא תַּרְגוּמוֹ צְבִיָּה וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּצְדָקוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה | 36 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה |
37 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אֹתָהּ וַיְשִׂימוּהָ בַּעֲלִיָּה | 37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה |
38 וְלֹד קְרוֹבָה הִיא לְיָפוֹ וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי־פֶטְרוֹס שָׁם וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי הֵעָצֵל לַעֲבֹר אֲלֵיהֶם | 38 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם |
39 וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וּבְבֹאוֹ הֶעֱלֻהוּ אֶל־הָעֲלִיָּה וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו כָּל־הָאַלְמָנוֹת בּוֹכִיּוֹת וּמַרְאוֹת לוֹ אֵת הַכֻּתֳּנֹת וְאֵת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן | 39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן |
40 וַיּוֹצֵא פֶטְרוֹס אֶת־כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל־גְּוִיָּתָהּ וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְתַּח אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־פֶּטְרוֹס וַתִּתְעוֹדָד | 40 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד |
41 וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיָּקֶם אֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת־הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־הָאַלְמָנוֹת וַיַּעֲמֵד אֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם | 41 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם |
42 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר בְּכָל־יָפוֹ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֹן | 42 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון |
43 וַיּוֹאֶל לָשֶׁבֶת בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים עִם־בּוּרְסִי אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן | 43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון |