Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר רָב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הָיְתָה תְּלוּנַת הַיְּוָנִים עַל־הָעִבְרִיִּים עַל־אֲשֶׁר הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם מֵאַלְמְנוֹתֵיהֶם לְבִלְתִּי־תֵת לָהֶן יוֹם יוֹם אֶת־אֲרוּחָתָן	1 In diebus autem illis, crescente numero discipulorum, factus est murmurGraecorum adversus Hebraeos, eo quod neglegerentur in ministerio cotidianoviduae eorum.
2 וַיִּקְרְאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר אֶת־הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָאוֶה לָנוּ כִּי נַעֲזֹב אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וּנְשַׁמֵּשׁ אֶת־הַשֻּׁלְחָנוֹת	2 Convocantes autem Duodecim multitudinem discipulorum, dixerunt:“ Non est aequum nos derelinquentes verbum Dei ministrare mensis;
3 לָכֵן אַחַי בְּרוּ־לָכֶם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לָהֶם וּמְלֵאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָכְמָה וְנַפְקִידֵם עַל־הָעִנְיָן הַזֶּה	3 considerate vero, fratres, viros ex vobis boni testimonii septem plenos Spirituet sapientia, quos constituemus super hoc opus;
4 וַאֲנַחְנוּ נִשְׁקֹד עַל־הַתְּפִלָּה וְעַל־שִׁמּוּשׁ הַדָּבָר	4 nos vero orationi etministerio verbi instantes erimus ”.
5 וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי כָל־הֶהָמוֹן וַיִּבְחֲרוּ אֶת־אִסְטְפָנוֹס אִישׁ מָלֵא אֱמוּנָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת־פִילִפּוֹס וְאֶת־פְּרוֹכוֹרוֹס וְאֶת־נִיקָנוֹר וְאֶת־טִימוֹן וְאֶת־פַּרְמְנָס וְאֶת־נִיקְלָס גֵּר אַנְטְיוֹכְיָא	5 Et placuit sermo coram omnimultitudine; et elegerunt Stephanum, virum plenum fide et Spiritu Sancto, etPhilippum et Prochorum et Nicanorem et Timonem et Parmenam et Nicolaumproselytum Antiochenum,
6 אֶת־אֵלֶּה הֶעֱמִידוּ לִפְנֵי הַשְּׁלִיחִים וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם	6 quos statuerunt ante conspectum apostolorum, etorantes imposuerunt eis manus.
7 וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגָדֵל וַיִּרֶב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם עַד־מְאֹד וְגַם־הָמוֹן רַב מִן־הַכֹּהֲנִים נִכְנְעוּ אֶל־הָאֱמוּנָה	7 Et verbum Dei crescebat, et multiplicabatur numerus discipulorum in Ierusalemvalde; multa etiam turba sacerdotum oboediebat fidei.
8 וְאִסְטְפָנוֹס מָלֵא אֱמוּנָה וּגְבוּרָה וַיַּעַשׂ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם	8 Stephanus autem plenus gratia et virtute faciebat prodigia et signa magna inpopulo.
9 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית־הַכְּנֵסֶת הַנִּקְרָא עַל־שֵׁם הַלִּיבַרְטִינִים וְשֶׁל־קוּרִינִים וַאֲלֶכְסַנְדְּרִיִּים וּמִן־בְּנֵי קִילִיקְיָא וְאַסְיָא וַיִּתְוַכְּחוּ עִם־אִסְטְפָנוֹס	9 Surrexerunt autem quidam de synagoga, quae appellatur Libertinorum etCyrenensium et Alexandrinorum et eorum, qui erant a Cilicia et Asia, disputantescum Stephano;
10 וְלֹא יָכְלוּ עֲמֹד לְנֶגֶד הַחָכְמָה וְהָרוּחַ אֲשֶׁר־דִּבֶּר בּוֹ	10 et non poterant resistere sapientiae et Spiritui, quoloquebatur.
11 וַיָּסִיתוּ בוֹ אֲנָשִׁים אֹמְרִים שָׁמַעְנוּ אֹתוֹ מְדַבֵּר גִּדּוּפִים בְּמשֶׁה וּבֵאלֹהִים	11 Tunc submiserunt viros, qui dicerent: “ Audivimus eum dicentemverba blasphema in Moysen et Deum ”;
12 וַיְעוֹרְרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיַּחְטְפֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין	12 et commoverunt plebem et seniores etscribas, et concurrentes rapuerunt eum et adduxerunt in concilium
13 וַיַּעֲמִידוּ עֵדֵי שָׁקֶר אֲשֶׁר אָמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ חָדֵל מֵהָטִיחַ דְּבָרִים נֶגֶד מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה	13 etstatuerunt testes falsos dicentes: “ Homo iste non cessat loqui verba adversuslocum sanctum et Legem;
14 כִּי שְׁמַעֲנֻהוּ אֹמֵר זֶה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי יִתֹּץ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה וִישַׁנֶּה אֶת־הַחֻקִּים אֲשֶׁר מָסַר־לָנוּ משֶׁה	14 audivimus enim eum dicentem quoniam Iesus Nazarenushic destruet locum istum et mutabit consuetudines, quas tradidit nobis Moyses”.
15 וַיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ כָּל־הַיּשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וַיִּרְאוּ אֶת־פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים	15 Et intuentes eum omnes, qui sedebant in concilio, viderunt faciem eiustamquam faciem angeli.