Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 וַיְהִי אַחֲרֵי עָבְרָם בְּאַמְפִפּוֹלִיס וּבְאַפֹּלוֹנְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־תַּסְלוֹנִיקִי אֲשֶׁר־שָׁם בֵּית כְּנֵסֶת הַיְּהוּדִים	1 Διοδευσαντες δε την Αμφιπολιν και Απολλωνιαν, ηλθαν εις Θεσσαλονικην, οπου ητο η συναγωγη των Ιουδαιων.
2 וּפוֹלוֹס נִכְנַס אֲלֵיהֶם כְּמִשְׁפָּטוֹ וְשָׁלשׁ שַׁבָּתוֹת דִּבֶּר עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי הַכְּתוּבִים	2 Και κατα την συνηθειαν του ο Παυλος εισηλθε προς αυτους, και τρια σαββατα διελεγετο μετ' αυτων απο των γραφων,
3 פָּתוֹחַ וְהוֹכֵחַ לָהֶם כִּי־צָרִיךְ הָיָה אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים וְכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אֲנִי מַגִּיד לָכֶם	3 εξηγων και αποδεικνυων οτι επρεπε να παθη ο Χριστος και να αναστηθη εκ νεκρων και οτι ουτος ειναι ο Χριστος Ιησους, τον οποιον εγω σας κηρυττω.
4 וַיַּאֲמִינוּ מִקְצָתָם וַיִּסָּפְחוּ עַל־פּוֹלוֹס וְסִילָא וְגַם־יִרְאֵי אֱלֹהִים מִן־הַיְּוָנִים לָרֹב וְגַם־נָשִׁים חֲשׁוּבוֹת מִסְפָּר לֹא־מְעָט	4 Και τινες εξ αυτων επεισθησαν και ηνωθησαν μετα του Παυλου και του Σιλα, και εκ των θεοσεβων Ελληνων πολυ πληθος και εκ των πρωτων γυναικων ουκ ολιγαι.
5 וַיְקַנְאוּ הַסּוֹרְרִים שֶׁבַּיְּהוּדִים וַיִּקְחוּ לָהֶם אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל מִבַּטְלָנֵי הַשּׁוּק וַיְקַבְּצוּ הָמוֹן וַיָּהֹמּוּ אֶת־הָעִיר וַיָּסֹבּוּ עַל־בֵּית יָסוֹן וַיְבַקְשׁוּ לַהֲבִיאָם חוּצָה אֶל־הָעָם	5 Φθονησαντες δε οι μη πειθομενοι Ιουδαιοι και λαβοντες μεθ' εαυτων κακους τινας ανθρωπους εκ των χυδαιων και οχλαγωγησαντες, εθορυβουν την πολιν και εφορμησαντες εις την οικιαν του Ιασονος, εζητουν αυτους δια να φερωσιν εις τον δημον?
6 וְכַאֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ אוֹתָם סָחֲבוּ אֶת־יָסוֹן וַאֲנָשִׁים מִן־הָאַחִים לִפְנֵי רָאשֵׁי הָעִיר וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמַּדִּיחִים אֶת־כָּל־ישְׁבֵי תֵבֵל בָּאוּ גַּם־הֲלוֹם	6 μη ευροντες δε αυτους, εσυραν τον Ιασονα και τινας αδελφους επι τους πολιταρχας, βοωντες οτι οι αναστατωσαντες την οικουμενην, ουτοι ηλθον και εδω,
7 וְיָסוֹן אָסַף אֹתָם אֶל־בֵּיתוֹ וְהֵם כֻּלָּם עֹשִׂים נֶגֶד חֻקֵּי הַקֵּיסַר בְּאָמְרָם כִּי יֶשׁ־מֶלֶךְ אַחֵר וְהוּא יֵשׁוּעַ	7 τους οποιους υπεδεχθη ο Ιασων? και παντες ουτοι πραττουσιν εναντιον των προσταγματων του Καισαρος, λεγοντες οτι ειναι βασιλευς αλλος, ο Ιησους.
8 וַיַּחֲרִידוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־רָאשֵׁי הָעִיר אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־זֹאת	8 Εταραξαν δε τον οχλον και τους πολιταρχας ακουοντας ταυτα,
9 וַיִּקְחוּ עֵרָבוֹן מִידֵי יָסוֹן וּמִידֵי הָאֲחֵרִים וְאַחֲרֵי־כֵן פְּטָרוּם	9 και λαβοντες εγγυησιν παρα του Ιασονος και των λοιπων, απελυσαν αυτους.
10 וְהָאַחִים מִהֲרוּ לְשַׁלֵּחַ אֶת־פּוֹלוֹס וְאֶת־סִילָא לַיְלָה לִבְרוֹאָה וְהֵם בְּבֹאָם שָׁמָּה הָלְכוּ לְבֵית־כְּנֵסֶת הַיְּהוּדִים	10 Οι δε αδελφοι ευθυς δια της νυκτος εξεπεμψαν τον τε Παυλον και τον Σιλαν εις Βεροιαν, οιτινες ελθοντες υπηγον εις την συναγωγην των Ιουδαιων.
11 וְאֵלֶּה הָיוּ נְדִיבִים מֵאַנְשֵׁי תַסְלוֹנִיקִי וַיְקַבְּלוּ אֶת־הַדָּבָר בְּכָל־לֵב וַיִּדְרְשׁוּ בַכְּתוּבִים יוֹם יוֹם לָדַעַת אִם־כֵּן הוּא הַדָּבָר	11 Ουτοι δε ησαν ευγενεστεροι παρα τους εν Θεσσαλονικη, καθοτι εδεχθησαν τον λογον μετα πασης προθυμιας, εξεταζοντες καθ' ημεραν τας γραφας αν ουτως εχωσι ταυτα.
12 וַיַּאֲמִינוּ הַרְבֵּה מֵהֶם וְגַם מִן־הַנָּשִׁים הַחֲשׁוּבוֹת הַיְּוָנִיּוֹת וּמִן־הָאֲנָשִׁים לֹא־מְעָט	12 Πολλοι μεν λοιπον εξ αυτων επιστευσαν, και εκ των επισημων Ελληνιδων γυναικων και εκ των ανδρων ουκ ολιγοι.
13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מִתַּסְלוֹנִיקִי כִּי־מַגִּיד פּוֹלוֹס אֶת־דְּבַר אֱלֹהִים גַּם־בִּבְרוֹאָה וַיָּבֹאוּ וַיְעֹרְרוּ אֶת־הָעָם גַּם־שָׁמָּה	13 Ως δε εμα0ον οι απο της Θεσσαλονικης Ιουδαιοι οτι και εν τη Βεροια εκηρυχθη υπο του Παυλου ο λογος του Θεου, ηλθον και εκει και εταραττον τους οχλους.
14 וַיְמַהֲרוּ הָאַחִים וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־פּוֹלוֹס לָלֶכֶת עַד־הַיָּם וְסִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס נִשְׁאֲרוּ שָׁם	14 Και ευθυς τοτε οι αδελφοι εξαπεστειλαν τον Παυλον να υπαγη εως εις την θαλασσαν? ο Σιλας δε και ο Τιμοθεος εμειναν εκει.
15 וְהַמְלַוִּים אֶת־פּוֹלוֹס הוֹלִיכֻהוּ עַד־אַתִּינַס וַיְקַבְּלוּ מִצְוָתוֹ אֶל־סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס כִּי־בוֹא יָבֹאוּ אֵלָיו בִּמְהֵרָה וַיֵּלֵכוּ	15 Οι δε συνοδευοντες τον Παυλον εφεραν αυτον εως Αθηνων, και αφου ελαβον παραγγελιαν προς τον Σιλαν και Τιμοθεον να ελθωσι προς αυτον οσον ταχιστα, ανεχωρησαν.
16 וַיְהִי בְּאַתִּינַס וּפוֹלוֹס מְחַכֶּה לָהֶם וַתִּתְחַמֵּץ רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ בִּרְאֹתוֹ אֶת־הָעִיר מְלֵאָה אֱלִילִים	16 Ενω δε περιεμενεν αυτους ο Παυλος εν ταις Αθηναις, το πνευμα αυτου παρωξυνετο εν αυτω, επειδη εβλεπε την πολιν γεμουσαν ειδωλων.
17 עַל־כֵּן בְּבֵית הַכְּנֵסֶת דִּבֶּר עִם־הַיְּהוּדִים וְעִם־יִרְאֵי אֱלֹהִים וּבַשּׁוּק יוֹם יוֹם עִם־הַנִּקְרִים אֵלָיו	17 Διελεγετο λοιπον εν τη συναγωγη μετα των Ιουδαιων και μετα των θεοσεβων και εν τη αγορα καθ' εκαστην ημεραν μετα των τυχοντων.
18 וְגַם־מִקְצָת הַפִילוֹסוֹפִים מִתַּלְמִידֵי אַפִּיקוֹרוֹס וּמֵחֶבְרַת הָאִסְטְוָא הִתְגָּרוּ בוֹ וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ מַה־יֹּאמַר הַמְפַטְפֵּט הַלָּז וַאֲחֵרִים אֹמְרִים כְּפִי הַנִּרְאֶה הוּא מַגִּיד אֱלֹהֵי נֵכָר יַעַן כִּי־בִשַּׂר אֹתָם אֶת־יֵשׁוּעַ וְאֵת הַתְּחִיָּה	18 Τινες δε των Επικουριων και των Στωικων φιλοσοφων συνηρχοντο εις λογους μετ' αυτου, και οι μεν ελεγον? Τι θελει ταχα ο σπερμολογος ουτος να ειπη; οι δε? Ξενων θεων κηρυξ φαινεται οτι ειναι? διοτι εκηρυττε προς αυτους τον Ιησουν και την αναστασιν.
19 וַיֹּאחֲזוּהוּ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־גִּבְעַת הַמִּשְׁפָּט הַנִּקְרָאָה בְּשֵׁם אַרְיוֹפָגוֹס וַיֹּאמְרוּ הֲנוּכַל לָדַעַת מַה־הִיא זוֹ הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁמִיעַ	19 Και πιασαντες αυτον εφεραν εις τον Αρειον Παγον, λεγοντες? Δυναμεθα να μαθωμεν τις αυτη η νεα διδαχη, ητις κηρυττεται υπο σου;
20 כִּי־דְבָרִים זָרִים אַתָּה מֵבִיא בְאָזְנֵינוּ וְהִנְנוּ חֲפֵצִים לָדַעַת מָה עִנְיָנָם	20 διοτι φερεις εις τας ακοας ημων παραδοξα τινα? θελομεν λοιπον να μαθωμεν τι σημαινουσι ταυτα.
21 כִּי הָאַתִּינִיִּים כֻּלָּם וְגַם הַנָּכְרִים הַגָּרִים שָׁם לֹא חָשׁוּ לְדָבָר אַחֵר כִּי אִם־לְסַפֵּר אוֹ לִשְׁמֹעַ חֲדָשׁוֹת	21 Παντες δε οι Αθηναιοι και οι επιδημουντες ξενοι εις ουδεν αλλο ηυκαιρουν παρα εις το να λεγωσι και να ακουωσι τι νεωτερον.
22 וַיַּעֲמֹד פּוֹלוֹס בְּתוֹךְ וַעַד הַשֹּׁפְטִים וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי אַתִּינַס הִנְנִי רֹאֶה בַכֹּל כִּי יִרְאֵי אֵלִים אַתֶּם מְאֹד	22 Σταθεις δε ο Παυλος εν μεσω του Αρειου Παγου, ειπεν? Ανδρες Αθηναιοι, κατα παντα σας βλεπω εις ακρον θεολατρας.
23 כִּי אֲנִי עֹבֵר וּמִתְבּוֹנֵן אֶל־עֲבֹדוֹת אֱלֹהֵיכֶם וָאֶמְצָא מִזְבֵּחַ אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לָאֵל הַנֶּעְלָם וְעַתָּה אֶת־אֲשֶׁר עֲבַדְתֶּם וְאֵינְכֶם יֹדְעִים אֹתוֹ אֲנִי מַגִּיד לָכֶם	23 Διοτι ενω διηρχομην και ανεθεωρουν τα σεβασματα σας, ευρον και βωμον, εις τον οποιον ειναι επιγεγραμμενον, Αγνωστω Θεω. Εκεινον λοιπον, τον οποιον αγνοουντες λατρευετε, τουτον εγω κηρυττω προς εσας.
24 הָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא יִשְׁכֹּן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיִם כִּי הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ	24 Ο Θεος, οστις εκαμε τον κοσμον και παντα τα εν αυτω, ουτος Κυριος ων του ουρανου και της γης, δεν κατοικει εν χειροποιητοις ναοις,
25 גַּם־לֹא יְשָׁרְתוּהוּ יְדֵי בְנֵי אָדָם כְּאִלּוּ יִצְטָרֵךְ לְדָבָר כִּי הוּא הַנֹּתֵן לַכֹּל חַיִּים וּנְשָׁמָה וְכָל־דָּבָר	25 ουδε λατρευεται υπο χειρων ανθρωπων ως εχων χρειαν τινος, επειδη αυτος διδει εις παντας ζωην και πνοην και τα παντα?
26 וַיּוֹשֶׁב כָּל־עַמְמֵי בְנֵי אָדָם עַל־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מִדָּם אֶחָד וַיַּצֵּב מוֹעֲדִים קְבוּעִים וּגְבוּלֹת מוֹשָׁבָם	26 και εκαμεν εξ ενος αιματος παν εθνος ανθρωπων, δια να κατοικωσιν εφ' ολου του προσωπου της γης, και διωρισε τους προδιατεταγμενους καιρους και τα οροθεσια της κατοικιας αυτων,
27 לְמַעַן יְבַקְשׁוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אוּלַי יְמַשְּׁשֻׁהוּ וְיִמְצָאֻהוּ אַף כִּי־אֵינֶנּוּ רָחוֹק מִכָּל־אֶחָד מִמֶּנּוּ	27 δια να ζητωσι τον Κυριον, ισως δυνηθωσι να ψηλαφησωσιν αυτον και να ευρωσιν, αν και δεν ειναι μακραν απο ενος εκαστου ημων.
28 כִּי־בוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים כַּאֲשֶׁר גַּם־מִקְצָת מְשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ אַף־יְלִידָיו אֲנָחְנוּ	28 Διοτι εν αυτω ζωμεν και κινουμεθα και υπαρχομεν, καθως και τινες των ποιητων σας ειπον? Διοτι και γενος ειμεθα τουτου.
29 וְהִנֵּה בִּהְיוֹתֵנוּ יְלִידֵי הָאֱלֹהִים לֹא־נָכוֹן לָנוּ לַחֲשֹׁב כִּי הָאֱלָהוּת תִּדְמֶה לַזָּהָב אוֹ לַכֶּסֶף אוֹ לָאָבֶן מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וּמַחֲשֶׁבֶת בְּנֵי אָדָם	29 Γενος λοιπον οντες του Θεου, δεν πρεπει να νομιζωμεν τον Θεον οτι ειναι ομοιος με χρυσον η αργυρον η λιθον, κεχαραγμενα δια τεχνης και επινοιας ανθρωπου.
30 לָכֵן עַתָּה אַחֲרֵי עֲבֹר אֱלֹהִים עַל־יְמוֹת הַסִּכְלוּת מְצַוֶּה הוּא אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל־אַפְסֵי־אֶרֶץ כִּי שׁוֹב יָשׁוּבוּ	30 Τους καιρους λοιπον της αγνοιας παραβλεψας ο Θεος, τωρα παραγγελλει εις παντας τους ανθρωπους πανταχου να μετανοωσι,
31 יַעַן אֲשֶׁר שָׁת־יוֹם לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק עַל־יְדֵי אִישׁ אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ וַיִּתֵּן עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְכֻלָּם בַּהֲקִימוֹ אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים	31 διοτι προσδιωρισεν ημεραν εν η μελλει να κρινη την οικουμενην εν δικαιοσυνη, δια ανδρος τον οποιον διωρισε, και εδωκεν εις παντας βεβαιωσιν περι τουτου, αναστησας αυτον εκ νεκρων.
32 וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תְּחִיַּת מֵתִים אֵלֶּה הִלְעִיגוּ לוֹ וְאֵלֶּה אָמְרוּ עַל־זֹאת נִשְׁמָעֲךָ בְּעֵת אַחֶרֶת	32 Ακουσαντες δε αναστασιν νεκρων, οι μεν εχλευαζον, οι δε ειπον? Περι τουτου θελομεν σε ακουσει παλιν.
33 וּבְכֵן יָצָא פוֹלוֹס מִתּוֹכָם	33 Και ουτως ο Παυλος εξηλθεν εκ μεσου αυτων.
34 וּמִקְצָתָם דָּבְקוּ בוֹ וַיַּאֲמִינוּ וּבָהֶם דִּיּוֹנוּסְיוֹס מִן־הַשֹּׁפְטִים שֶׁל־אַרְיוֹפָגוֹס וְאִשָּׁה אַחַת שְׁמָהּ דָּמָרִיס וְעוֹד אֲחֵרִים עִמָּהֶם	34 Τινες δε ανδρες προσεκολληθησαν εις αυτον και επιστευσαν, μεταξυ των οποιων ητο και Διονυσιος ο Αρεοπαγιτης και γυνη τις ονοματι Δαμαρις και αλλοι μετ' αυτων.