Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיְהִי בְּעָבְרוֹ וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ	1 Unterwegs sah Jesus einen Mann, der seit seiner Geburt blind war.
2 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר רַבִּי מִי־הוּא אֲשֶׁר חָטָא הֲזֶה אִם־יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר	2 Da fragten ihn seine Jünger: Rabbi, wer hat gesündigt? Er selbst? Oder haben seine Eltern gesündigt, sodass er blind geboren wurde?
3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא זֶה חָטָא וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל	3 Jesus antwortete: Weder er noch seine Eltern haben gesündigt, sondern das Wirken Gottes soll an ihm offenbar werden.
4 עָלַי לַעֲשֹוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל	4 Wir müssen, solange es Tag ist, die Werke dessen vollbringen, der mich gesandt hat; es kommt die Nacht, in der niemand mehr etwas tun kann.
5 בִּהְיוֹתִי בָּעוֹלָם אוֹר הָעוֹלָם אָנִי	5 Solange ich in der Welt bin, bin ich das Licht der Welt.
6 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר	6 Als er dies gesagt hatte, spuckte er auf die Erde; dann machte er mit dem Speichel einen Teig, strich ihn dem Blinden auf die Augen
7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ פֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת	7 und sagte zu ihm: Geh und wasch dich in dem Teich Schiloach! Schiloach heißt übersetzt: Der Gesandte. Der Mann ging fort und wusch sich. Und als er zurückkam, konnte er sehen.
8 וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא־זֶה הוּא הַיּשֵׁב וּמְשָׁאֵל	8 Die Nachbarn und andere, die ihn früher als Bettler gesehen hatten, sagten: Ist das nicht der Mann, der dasaß und bettelte?
9 אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־הוּא זֶה וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא	9 Einige sagten: Er ist es. Andere meinten: Nein, er sieht ihm nur ähnlich. Er selbst aber sagte: Ich bin es.
10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמָּה אֵפוֹא נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ	10 Da fragten sie ihn: Wie sind deine Augen geöffnet worden?
11 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וַתָּאֹרְנָה עֵינָי	11 Er antwortete: Der Mann, der Jesus heißt, machte einen Teig, bestrich damit meine Augen und sagte zu mir: Geh zum Schiloach und wasch dich! Ich ging hin, wusch mich und konnte wieder sehen.
12 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי	12 Sie fragten ihn: Wo ist er? Er sagte: Ich weiß es nicht.
13 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר לְפָנִים אֶל־הַפְּרוּשִׁים	13 Da brachten sie den Mann, der blind gewesen war, zu den Pharisäern.
14 וְהַיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה־בוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־הַטִּיט וַיִּפְקַח אֶת־עֵינָיו שַׁבָּת הָיָה	14 Es war aber Sabbat an dem Tag, als Jesus den Teig gemacht und ihm die Augen geöffnet hatte.
15 וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טִיט שָׂם עַל־עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנְנִי רֹאֶה	15 Auch die Pharisäer fragten ihn, wie er sehend geworden sei. Der Mann antwortete ihnen: Er legte mir einen Teig auf die Augen; dann wusch ich mich und jetzt kann ich sehen.
16 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הַפְּרוּשִׁים זֶה הָאִישׁ לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא כִּי לֹא־יִשְׁמֹר אֶת־הַשַּׁבָּת וַאֲחֵרִים אָמְרוּ אֵיכָה יוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשֹוֹת אֹתוֹת כָּאֵלֶּה וַיְהִי־רִיב בֵּינֵיהֶם	16 Einige der Pharisäer meinten: Dieser Mensch kann nicht von Gott sein, weil er den Sabbat nicht hält. Andere aber sagten: Wie kann ein Sünder solche Zeichen tun? So entstand eine Spaltung unter ihnen.
17 וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעִוֵּר מַה־תֹּאמַר אַתָּה עָלָיו אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר נָבִיא הוּא	17 Da fragten sie den Blinden noch einmal: Was sagst du selbst über ihn? Er hat doch deine Augen geöffnet. Der Mann antwortete: Er ist ein Prophet.
18 וְלֹא־הֶאֱמִינוּ הַיְּהוּדִים עָלָיו כִּי עִוֵּר הָיָה וְאֹרוּ עֵינָיו עַד־אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל־יוֹלְדֵי הַנִּרְפָּא	18 Die Juden aber wollten nicht glauben, dass er blind gewesen und sehend geworden war. Daher riefen sie die Eltern des Geheilten
19 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה הוּא בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כִּי נוֹלַד עִוֵּר וְאֵיכָה הוּא רֹאֶה עָתָּה	19 und fragten sie: Ist das euer Sohn, von dem ihr behauptet, dass er blind geboren wurde? Wie kommt es, dass er jetzt sehen kann?
20 וַיַּעֲנוּ אֹתָם יוֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ כִּי זֶה הוּא בְנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר	20 Seine Eltern antworteten: Wir wissen, dass er unser Sohn ist und dass er blind geboren wurde.
21 אֲבָל אֵיךְ הוּא רֹאֶה עַתָּה אוֹ מִי פָקַח אֶת־עֵינָיו אֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ הֲלֹא בֶן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ וְהוּא יַגִּיד מֶה־הָיָה לוֹ	21 Wie es kommt, dass er jetzt sehen kann, das wissen wir nicht. Und wer seine Augen geöffnet hat, das wissen wir auch nicht. Fragt doch ihn selbst, er ist alt genug und kann selbst für sich sprechen.
22 כָּזֹאת דִּבְּרוּ יוֹלְדָיו מִיִּרְאָתָם אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי הַיְּהוּדִים כְּבָר נוֹעֲצוּ לְנַדּוֹת אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ	22 Das sagten seine Eltern, weil sie sich vor den Juden fürchteten; denn die Juden hatten schon beschlossen, jeden, der ihn als den Messias bekenne, aus der Synagoge auszustoßen.
23 עַל־כֵּן אָמְרוּ יוֹלְדָיו בֶּן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ	23 Deswegen sagten seine Eltern: Er ist alt genug, fragt doch ihn selbst.
24 וַיִּקְרְאוּ שֵׁנִית לָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי־הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא	24 Da riefen die Pharisäer den Mann, der blind gewesen war, zum zweiten Mal und sagten zu ihm: Gib Gott die Ehre! Wir wissen, dass dieser Mensch ein Sünder ist.
25 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אִם־הָאִישׁ חֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יֹדֵעַ אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי רֹאֶה	25 Er antwortete: Ob er ein Sünder ist, weiß ich nicht. Nur das eine weiß ich, dass ich blind war und jetzt sehen kann.
26 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עוֹד מֶה־עָשָׂה לְךָ אֵיכָה פָּקַח עֵינֶיךָ	26 Sie fragten ihn: Was hat er mit dir gemacht? Wie hat er deine Augen geöffnet?
27 וַיַּעַן אֹתָם כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה־לָּכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲתֹאבוּ גַם־אַתֶּם לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו	27 Er antwortete ihnen: Ich habe es euch bereits gesagt, aber ihr habt nicht gehört. Warum wollt ihr es noch einmal hören? Wollt auch ihr seine Jünger werden?
28 וַיְחָרְפוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה תַלְמִידוֹ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל־משֶׁה	28 Da beschimpften sie ihn: Du bist ein Jünger dieses Menschen; wir aber sind Jünger des Mose.
29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֶל־משֶׁה דִּבֶּר הָאֱלֹהִים וְאֶת־זֶה לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא	29 Wir wissen, dass zu Mose Gott gesprochen hat; aber von dem da wissen wir nicht, woher er kommt.
30 וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת הִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא כִּי־לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא פָקַח אֶת־עֵינָי	30 Der Mann antwortete ihnen: Darin liegt ja das Erstaunliche, dass ihr nicht wisst, woher er kommt; dabei hat er doch meine Augen geöffnet.
31 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֶת־הַחַטָּאִים לֹא־יִשְׁמַע אֵל כִּי אִם־אֶת־יְרֵא הָאֱלֹהִים וְעֹשֵׂה רְצוֹנוֹ אֹתוֹ יִשְׁמָע	31 Wir wissen, dass Gott einen Sünder nicht erhört; wer aber Gott fürchtet und seinen Willen tut, den erhört er.
32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע כִּי־פָקַח אִישׁ עֵינֵי עִוֵּר מֵרָחֶם	32 Noch nie hat man gehört, dass jemand die Augen eines Blindgeborenen geöffnet hat.
33 לוּלֵא הָיָה זֶה מֵאֵת אֱלֹהִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה	33 Wenn dieser Mensch nicht von Gott wäre, dann hätte er gewiss nichts ausrichten können.
34 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ כֻלָּךְ וְאַתָּה תְלַמְּדֵנוּ וַיֶּהְדְּפֻהוּ הַחוּצָה	34 Sie entgegneten ihm: Du bist ganz und gar in Sünden geboren und du willst uns belehren? Und sie stießen ihn hinaus.
35 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי הֲדָפֻהוּ הַחוּצָה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים	35 Jesus hörte, dass sie ihn hinausgestoßen hatten, und als er ihn traf, sagte er zu ihm: Glaubst du an den Menschensohn?
36 וַיַּעַן וַיֹּאמַר מִי הוּא־זֶה אֲדֹנִי לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ	36 Der Mann antwortete: Wer ist das, Herr? (Sag es mir,) damit ich an ihn glaube.
37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֵן־רָאִיתָ אֹתוֹ וְהַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ הִנֵּה זֶה הוּא	37 Jesus sagte zu ihm: Du siehst ihn vor dir; er, der mit dir redet, ist es.
38 וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ	38 Er aber sagte: Ich glaube, Herr! Und er warf sich vor ihm nieder.
39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי לָדִין בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים וְהָרֹאִים יֻכּוּ בְעִוָּרוֹן	39 Da sprach Jesus: Um zu richten, bin ich in diese Welt gekommen: damit die Blinden sehend und die Sehenden blind werden.
40 וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ דְבָרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים	40 Einige Pharisäer, die bei ihm waren, hörten dies. Und sie fragten ihn: Sind etwa auch wir blind?
41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִם־עִוְרִים הֱיִיתֶם לֹא־הָיָה בָכֶם חֵטְא וְעַתָּה כִּי אֲמַרְתֶּם פִּקְחִים אֲנַחְנוּ חַטַּאתְכֶם תַּעֲמֹד	41 Jesus antwortete ihnen: Wenn ihr blind wärt, hättet ihr keine Sünde. Jetzt aber sagt ihr: Wir sehen. Darum bleibt eure Sünde.