Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם	1 Ἐγώ εἰμι ἡ ἄμπελος ἡ ἀληθινὴ καὶ ὁ πατήρ μου ὁ γεωργός ἐστιν.
2 כָּל־שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה־פְּרִי יְסִירֶנּוּ וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיוֹ	2 πᾶν κλῆμα ἐν ἐμοὶ μὴ φέρον καρπὸν αἴρει αὐτό, καὶ πᾶν τὸ καρπὸν φέρον καθαίρει αὐτὸ ἵνα καρπὸν πλείονα φέρῃ.
3 אַתֶּם כָּעֵת מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם	3 ἤδη ὑμεῖς καθαροί ἐστε διὰ τὸν λόγον ὃν λελάληκα ὑμῖν·
4 עִמְדוּ־בִי וַאֲנִי בָכֶם כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל־יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם־לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תַעַמְדוּ בִּי	4 μείνατε ἐν ἐμοί, κἀγὼ ἐν ὑμῖν. καθὼς τὸ κλῆμα οὐ δύναται καρπὸν φέρειν ἀφ’ ἑαυτοῦ ἐὰν μὴ μένῃ ἐν τῇ ἀμπέλῳ, οὕτως οὐδὲ ὑμεῖς ἐὰν μὴ ἐν ἐμοὶ μένητε.
5 אָנֹכִי הוּא הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַשָּׂרִגִים הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה־פְּרִי לָרֹב כִּי בִלְעָדַי לֹא תוּכְלוּן עֲשֹוֹת מְאוּמָה	5 ἐγώ εἰμι ἡ ἄμπελος, ὑμεῖς τὰ κλήματα. ὁ μένων ἐν ἐμοὶ κἀγὼ ἐν αὐτῷ οὗτος φέρει καρπὸν πολύν, ὅτι χωρὶς ἐμοῦ οὐ δύνασθε ποιεῖν οὐδέν.
6 אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד בִּי יֻשְׁלַךְ כַּשָּׂרִיג הַחוּצָה וְיִיבָשׁ וְיִלְקְטוּם וְיַשְׁלִיכוּם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר	6 ἐὰν μή τις μένῃ ἐν ἐμοί, ἐβλήθη ἔξω ὡς τὸ κλῆμα καὶ ἐξηράνθη καὶ συνάγουσιν αὐτὰ καὶ εἰς τὸ πῦρ βάλλουσιν καὶ καίεται.
7 וְהָיָה אִם־תַּעַמְדוּ בִי וּדְבָרַי יִהְיוּ בָכֶם כְּכָל־חֶפְצְכֶם תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם	7 ἐὰν μείνητε ἐν ἐμοὶ καὶ τὰ ῥήματά μου ἐν ὑμῖν μείνῃ, ὃ ἐὰν θέλητε αἰτήσασθε, καὶ γενήσεται ὑμῖν.
8 בְּזֹאת נִכְבַּד אָבִי בַּעֲשׂוֹתְכֶם פְּרִי לָרֹב וִהְיִיתֶם לִי לְתַלְמִידִים	8 ἐν τούτῳ ἐδοξάσθη ὁ πατήρ μου, ἵνα καρπὸν πολὺν φέρητε καὶ γένησθε ἐμοὶ μαθηταί.
9 כַּאֲשֶׁר אֲהֵבַנִי אָבִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי וְאַתֶּם עִמְדוּ בְאַהֲבָתִי	9 Καθὼς ἠγάπησέν με ὁ πατήρ, κἀγὼ ὑμᾶς ἠγάπησα· μείνατε ἐν τῇ ἀγάπῃ τῇ ἐμῇ.
10 אִם־תִּשְׁמְרוּ אֶת־מִצְוֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַרְתִּי גַם־אֲנִי אֶת־מִצְוֹת אָבִי וְעָמַדְתִּי בְּאַהֲבָתוֹ	10 ἐὰν τὰς ἐντολάς μου τηρήσητε, μενεῖτε ἐν τῇ ἀγάπῃ μου, καθὼς ἐγὼ τὰς ἐντολὰς τοῦ πατρός μου τετήρηκα καὶ μένω αὐτοῦ ἐν τῇ ἀγάπῃ.
11 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר תִּהְיֶה שִׂמְחָתִי בָּכֶם וְתִמָּלֵא שִׂמְחַתְכֶם	11 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ἡ χαρὰ ἡ ἐμὴ ἐν ὑμῖν ᾖ καὶ ἡ χαρὰ ὑμῶν πληρωθῇ.
12 הִנֵּה־זֹאת מִצְוָתִי כִּי תֶאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיכֶם	12 Αὕτη ἐστὶν ἡ ἐντολὴ ἡ ἐμή, ἵνα ἀγαπᾶτε ἀλλήλους καθὼς ἠγάπησα ὑμᾶς.
13 אֵין לְאִישׁ אַהֲבָה יְתֵרָה מִתִּתּוֹ אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו	13 μείζονα ταύτης ἀγάπην οὐδεὶς ἔχει, ἵνα τις τὴν ψυχὴν αὐτοῦ θῇ ὑπὲρ τῶν φίλων αὐτοῦ.
14 וְאַתֶּם יְדִידַי אַתֶּם אִם־תַּעֲשֹוּ אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם	14 ὑμεῖς φίλοι μού ἐστε ἐὰν ποιῆτε ἃ ἐγὼ ἐντέλλομαι ὑμῖν.
15 לֹא־אֶקְרָא לָכֶם עוֹד עֲבָדִים כִּי הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדֹנָיו כִּי אִם־אָמַרְתִּי יְדִידַי אַתֶּם כִּי כָל־אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם	15 οὐκέτι λέγω ὑμᾶς δούλους, ὅτι ὁ δοῦλος οὐκ οἶδεν τί ποιεῖ αὐτοῦ ὁ κύριος· ὑμᾶς δὲ εἴρηκα φίλους, ὅτι πάντα ἃ ἤκουσα παρὰ τοῦ πατρός μου ἐγνώρισα ὑμῖν.
16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי כִּי אִם־אָנֹכִי בָּחַרְתִּי בָכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשֹוֹת פֶּרִי וּפֶרְיְכֶם יָקוּם וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאָבִי בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם	16 οὐχ ὑμεῖς με ἐξελέξασθε, ἀλλ’ ἐγὼ ἐξελεξάμην ὑμᾶς καὶ ἔθηκα ὑμᾶς ἵνα ὑμεῖς ὑπάγητε καὶ καρπὸν φέρητε καὶ ὁ καρπὸς ὑμῶν μένῃ, ἵνα ὅ τι ἂν αἰτήσητε τὸν πατέρα ἐν τῷ ὀνόματί μου δῷ ὑμῖν.
17 אֶת־אֵלֶּה אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן תֱּאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו	17 Ταῦτα ἐντέλλομαι ὑμῖν, ἵνα ἀγαπᾶτε ἀλλήλους.
18 אִם־הָעוֹלָם שׂנֵא אֶתְכֶם דְּעוּ כִּי אֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה	18 Εἰ ὁ κόσμος ὑμᾶς μισεῖ, γινώσκετε ὅτι ἐμὲ πρῶτον ὑμῶν μεμίσηκεν.
19 אִלּוּ מִן־הָעוֹלָם הֱיִיתֶם כִּי־אָז אָהַב הָעוֹלָם אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְיַעַן כִּי־אֵינְכֶם מִן־הָעוֹלָם כִּי אִם־בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִתּוֹךְ הָעוֹלָם לָכֵן הָעוֹלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם	19 εἰ ἐκ τοῦ κόσμου ἦτε, ὁ κόσμος ἂν τὸ ἴδιον ἐφίλει· ὅτι δὲ ἐκ τοῦ κόσμου οὐκ ἐστέ, ἀλλ’ ἐγὼ ἐξελεξάμην ὑμᾶς ἐκ τοῦ κόσμου, διὰ τοῦτο μισεῖ ὑμᾶς ὁ κόσμος.
20 זִכְרוּ אֶת־דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ גָדוֹל מֵאֲדֹנָיו אִם־רָדְפוּ אֹתִי גַּם־אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ אִם־שָׁמְרוּ אֶת־דְּבָרִי גַּם אֶת־דְּבַרְכֶם יִשְׁמֹרוּ	20 μνημονεύετε τοῦ λόγου οὗ ἐγὼ εἶπον ὑμῖν· οὐκ ἔστιν δοῦλος μείζων τοῦ κυρίου αὐτοῦ. εἰ ἐμὲ ἐδίωξαν, καὶ ὑμᾶς διώξουσιν· εἰ τὸν λόγον μου ἐτήρησαν, καὶ τὸν ὑμέτερον τηρήσουσιν.
21 אֲבָל כָּל־זֹאת יַעֲשֹוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי לֹא־יָדְעוּ אֶת־שֹׁלְחִי	21 ἀλλὰ ταῦτα πάντα ποιήσουσιν εἰς ὑμᾶς διὰ τὸ ὄνομά μου, ὅτι οὐκ οἴδασιν τὸν πέμψαντά με.
22 לוּלֵא בָאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה לֹא יוּכְלוּ לְהִתְנַצֵּל עַל־חַטֹּאתָם	22 Εἰ μὴ ἦλθον καὶ ἐλάλησα αὐτοῖς, ἁμαρτίαν οὐκ εἴχοσαν· νῦν δὲ πρόφασιν οὐκ ἔχουσιν περὶ τῆς ἁμαρτίας αὐτῶν.
23 הַשּׂנֵא אֹתִי יִשְׂנָא גַּם־אֶת־אָבִי	23 ὁ ἐμὲ μισῶν καὶ τὸν πατέρα μου μισεῖ.
24 לוּלֵא עָשִׂיתִי בְתוֹכָם אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־אִישׁ זוּלָתִי לֹא עָשָׂה לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה רָאוּ וַיִּשְׂנְאוּ גַּם־אֹתִי גַּם־אֶת־אָבִי	24 εἰ τὰ ἔργα μὴ ἐποίησα ἐν αὐτοῖς ἃ οὐδεὶς ἄλλος ἐποίησεν, ἁμαρτίαν οὐκ εἴχοσαν· νῦν δὲ καὶ ἑωράκασιν καὶ μεμισήκασιν καὶ ἐμὲ καὶ τὸν πατέρα μου.
25 אַךְ לְמַלֹּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי	25 ἀλλ’ ἵνα πληρωθῇ ὁ λόγος ὁ ἐν τῷ νόμῳ αὐτῶν γεγραμμένος ὅτι ἐμίσησάν με δωρεάν.
26 וּבְבוֹא הַפְּרַקְלִיט אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֶנּוּ לָכֶם מֵאֵת אָבִי רוּחַ הָאֱמֶת הַיּוֹצֵא מֵאֵת אָבִי הוּא יָעִיד עָלָי	26 Ὅταν ἔλθῃ ὁ παράκλητος ὃν ἐγὼ πέμψω ὑμῖν παρὰ τοῦ πατρός, τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας ὃ παρὰ τοῦ πατρὸς ἐκπορεύεται, ἐκεῖνος μαρτυρήσει περὶ ἐμοῦ·
27 וְגַם־אַתֶּם תָּעִידוּ כִּי מֵרֹאשׁ הֱיִיתֶם עִמָּדִי	27 καὶ ὑμεῖς δὲ μαρτυρεῖτε, ὅτι ἀπ’ ἀρχῆς μετ’ ἐμοῦ ἐστε.