Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֹות	1 J’ai regardé, et voici ce que j’ai vu: il y avait quatre cornes.
2 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם ׃ ס	2 Je dis à l’ange qui me parlait: “Que sont ces cornes?” Il me répondit: “Ce sont les cornes qui ont dispersé Juda et Jérusalem.”
3 וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים	3 Puis Yahvé me fit voir quatre forgerons.
4 וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשֹׂות וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשֹׁו וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדֹּות אֶת־קַרְנֹות הַגֹּויִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרֹותָהּ׃ ס	4 Je dis: “Que viennent faire ceux-ci?” Il me répondit: “Les cornes avaient si bien dispersé Juda, que personne n’osait plus relever la tête; mais ceux-ci sont venus pour les épouvanter, pour abattre les cornes des nations qui avaient frappé Juda et l’avaient dispersé.”
5 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדֹו חֶבֶל מִדָּה	5 De nouveau j’ai regardé, et voici ce que j’ai vu: un homme était là avec un cordeau pour mesurer.
6 וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאֹות כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ	6 Je lui dis: “Où vas-tu?” Il me répondit: “Je vais mesurer Jérusalem pour savoir sa largeur et sa longueur.”
7 וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֹו	7 Alors l’ange qui me parlait s’avança et un autre ange se présenta devant lui.
8 וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזֹות תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתֹוכָהּ	8 Il lui dit: “Cours, parle à ce jeune homme et dis-lui: Jérusalem restera ouverte, vu le grand nombre d’hommes et d’animaux qui s’y trouveront.
9 וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהוָה חֹומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבֹוד אֶהְיֶה בְתֹוכָהּ׃ פ	9 Mais Yahvé l’assure: Tout autour d’elle je serai un rempart de feu; au milieu d’elle je serai sa gloire.”
10 הֹוי הֹוי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפֹון נְאֻם־יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה	10 Holà! Holà! Fuyez du pays du Nord - parole de Yahvé, vous que j’ai dispersés aux quatre vents du ciel - parole de Yahvé.
11 הֹוי צִיֹּון הִמָּלְטִי יֹושֶׁבֶת בַּת־בָּבֶל׃ ס	11 Holà! Sauve-toi Sion, toi qui demeures à Babylone,
12 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַחַר כָּבֹוד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגֹּויִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֹו	12 car voici ce qu’a dit Yahvé Sabaot, lui qui m’a déjà fait parler contre les nations qui vous pillent: Celui qui vous touche, touche à la pupille de mon œil!
13 כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחָנִי׃ ס	13 Je vais lever ma main contre ces nations pour qu’elles soient pillées par leurs esclaves.” Alors vous saurez que Yahvé Sabaot m’a envoyé.
14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יְהוָה	14 Chante ta joie, fille de Sion, car voici que je viens. Ma demeure sera chez toi, dit Yahvé.
15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ	15 Bien des nations, ce jour-là, s’attacheront à Yahvé pour être son peuple, mais c’est chez toi qu’il aura sa demeure.
16 וְנָחַל יְהוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקֹו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם	16 Juda sera toujours la part de Yahvé sur sa Terre Sainte; Jérusalem sera encore sa préférée.
17 הַס כָּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעֹור מִמְּעֹון קָדְשֹׁו׃ ס	17 Que tout mortel fasse silence devant Yahvé: voici qu’il s’éveille en sa sainte Demeure.
18 וְיָדַעְתָּ הָרָאוּי וּבִהְיוֹתְךָ מְלֻמָּד בַּתּוֹרָה תָּבִין בֵּין־טוֹב לָרָע
19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ
20 מְיַסֵּר לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ מַרְאֶה הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה
21 וְאַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֲחֵרִים אֶת־נַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה אָמַרְתָּ לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב
22 אָמַרְתָּ לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֹּדֶשׁ
23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה
24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב
25 הֵן הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה אָז מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה
26 לָכֵן אִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֵׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה
27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הֲלֹא הוּא יָדִין אֹתְךָ אֲשֶׁר־יֵשׁ לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה
28 כִּי לֹא־הַנִּרְאֶה מִחוּץ הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא־הַנִּרְאָה מִחוּץ בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה
29 כִּי אִם־אֲשֶׁר בִּפְנִים הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא אֲשֶׁר בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים