1 בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול לֵאמֹר | 1 No segundo ano do reinado de Dario, no primeiro dia do sexto mês, a palavra do Senhor foi dirigida pelo profeta Ageu ao governador de Judá, Zorobabel, filho de Salatiel, e ao sumo sacerdote Josué, filho de Josedec, nestes termos: |
2 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית יְהוָה לְהִבָּנֹות׃ פ | 2 Eis o que diz o Senhor dos exércitos: este povo diz: não é ainda chegado o momento de reconstruir a casa do Senhor. |
3 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר | 3 E a palavra do Senhor foi transmitida pelo profeta Ageu: |
4 הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב | 4 É então o momento de habitardes em casas confortáveis, estando esta casa em ruínas? Eis o que declara o Senhor dos exércitos: |
5 וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם | 5 considerai o que fazeis! |
6 זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכֹול וְאֵין־לְשָׂבְעָה שָׁתֹו וְאֵין־לְשָׁכְרָה לָבֹושׁ וְאֵין־לְחֹם לֹו וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל־צְרֹור נָקוּב׃ פ | 6 Semeais muito e recolheis pouco; comeis e não vos saciais; bebeis e não chegais a apagar a vossa sede; vestis, mas não vos aqueceis; e o operário guarda o seu salário em saco roto! |
7 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם | 7 Assim fala o Senhor dos exércitos: refleti no que fazeis! |
8 עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה־בֹּו [וְאֶכָּבֵד כ] (וְאֶכָּבְדָה ק) אָמַר יְהוָה | 8 Subi a montanha, trazei madeira e reconstruí a minha casa; ela me será agradável e nela serei glorificado, - oráculo do Senhor. |
9 פָּנֹה אֶל־הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בֹו יַעַן מֶה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר־הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתֹו | 9 Esperastes uma abundante colheita e esta foi magra; dissipei com um sopro o que queríeis armazenar. Por quê? - oráculo do Senhor. Porque minha casa está em ruínas, enquanto cada um de vós só tem cuidado da sua. |
10 עַל־כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ | 10 Por isso o céu negou o seu orvalho e a terra, os seus frutos. |
11 וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הֶהָרִים וְעַל־הַדָּגָן וְעַל־הַתִּירֹושׁ וְעַל־הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תֹּוצִיא הָאֲדָמָה וְעַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־יְגִיעַ כַּפָּיִם׃ ס | 11 Sequei terras e colinas, trigo, mosto e óleo, todo o fruto da terra, homens e animais, tudo o que produz o trabalho de vossas mãos. |
12 וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל ׀ בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְכֹל ׀ שְׁאֵרִית הָעָם בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעַל־דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְהוָה | 12 Zorobabel, filho de Salatiel, com o sumo sacerdote Josué, filho de Josedec, e todo o resto do povo, ouviram a voz do Senhor seu Deus, e as palavras que lhes dirigiu o profeta Ageu da parte do Senhor. E todo o povo temeu o Senhor. |
13 וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְהוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהוָה לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה | 13 Ageu, enviado do Senhor, falou ao povo segundo o mandato que ele tinha recebido do Senhor: Estou convosco - oráculo do Senhor. |
14 וַיָּעַר יְהוָה אֶת־רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת־רוּחַ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶת־רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם׃ פ | 14 Então o Senhor inspirou coragem a Zorobabel, filho de Salatiel, governador de Judá, e ao sumo sacerdote Josué, filho de Josedec, bem como a todo o resto do povo: todos puseram-se a trabalhar na construção da casa do Senhor dos exércitos, seu Deus, |
15 בְּיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ | 15 aos vinte e quatro dias do sexto mês. |
16 אֲנָשִׁים אַחִים מִן־הַצֹּרֶךְ הָיָה כִּי יִמָּלֵא הַכָּתוּב הַהוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר מִקֶּדֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי דָוִד עַל־יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיָה מוֹלִיךְ אֶת־תֹּפְשֵׂי יֵשׁוּעַ | |
17 כִּי־הָיָה נִמְנֶה אִתָּנוּ וְזָכָה בְּגוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה | |
18 וְהִנֵּה הוּא קָנָה־לוֹ שָׂדֶה בִּמְחִיר הָרִשְׁעָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וַיִּשָּׁפְכוּ כָּל־מֵעָיו | |
19 וְגַם־נוֹדְעָה זֹאת לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּקָּרֵא בִשְׂפָתָם לַשָּׂדֶה הַהוּא חֲקַל דְּמָא הוּא שְׂדֵה הַדָּם | |
20 כִּי כָתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים תְּהִי־טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל־יְהִי בָהּ ישֵׁב וּפְקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר | |
21 וְעַל־כֵּן מִן־הַצֹּרֶךְ כִּי מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אִתָּנוּ כָּל־יְמֵי הֱיוֹת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ יוֹצֵא וָבָא לְפָנֵינוּ | |
22 הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד־יוֹם הִלָּקְחוֹ מֵאִתָּנוּ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְעֵד עִמָּנוּ עַל־קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים | |
23 וַיַּעֲמִידוּ שְׁנַיִם אֶת־יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַר־שַׁבָּא וְהוּא מְכֻנֶּה יוּסְטוֹס וְאֵת מַתִּיָּה | |
24 וַיִּתְפַּלְלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל־הַלְּבָבוֹת הַרְאֵה־נָא מִן־הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה אֶת־הָאֶחָד אֲשֶׁר־בָּחַרְתָּ בּוֹ | |
25 לָקַחַת אֶת־גּוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָר מִמֶּנָּה יְהוּדָה לַהֲלֹךְ אֶל־מְקוֹמוֹ | |
26 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־מַתִּיָּה וַיִּסָּפַח אֶל־אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים | |