Vangelo secondo Marco - הבשורה על-פי מרקוס 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 הֹוי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף	1 Malheur à la ville sanguinaire, qui n’était que mensonge; elle est pleine de butin car elle n’a pas cessé de piller.
2 קֹול שֹׁוט וְקֹול רַעַשׁ אֹופָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה	2 Claquements de fouets, fracas de roues, chevaux qui galopent et chars qui bondissent!
3 פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה [יִכְשְׁלוּ כ] (וְכָשְׁלוּ ק) בִּגְוִיָּתָם	3 Charges de cavaliers, flamboiement d’épées, éclairs à la pointe des lances; partout des hommes blessés à mort, des victimes sans nombre. Quel carnage! on trébuche sur les cadavres.
4 מֵרֹב זְנוּנֵי זֹונָה טֹובַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים הַמֹּכֶרֶת גֹּויִם בִּזְנוּנֶיהָ וּמִשְׁפָּחֹות בִּכְשָׁפֶיהָ	4 Ainsi finissent tes nombreuses prostitutions, prostituée pleine de charme, parfaite ensorceleuse! Quelle nation ne s’est pas vendue pour ses prostitutions, quel peuple, pour ses sortilèges?
5 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְהַרְאֵיתִי גֹויִם מַעְרֵךְ וּמַמְלָכֹות קְלֹונֵךְ	5 Me voici, j’arrive - parole de Yahvé Sabaot. Je relèverai sur ta tête les pans de ta robe, je découvrirai ta nudité devant les nations et les peuples verront ta honte.
6 וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי	6 Je te couvrirai d’ordures, je t’abaisserai et je te livrerai en spectacle.
7 וְהָיָה כָל־רֹאַיִךְ יִדֹּוד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ	7 Quiconque te verra tournera la tête: “Ninive, quelle dévastation!” Qui la plaindra, où lui trouverai-je un consolateur?
8 הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמֹון הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר־חֵיל יָם מִיָּם חֹומָתָהּ	8 Vaux-tu mieux que No-Ammon, assise au bord du Nil, entourée d’eau de tous côtés, protégée par la mer dont les flots lui faisaient un rempart?
9 כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ	9 L’Éthiopie et l’Égypte étaient sa force, Pout et la Libye venaient à son aide.
10 גַּם־הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצֹות וְעַל־נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גֹורָל וְכָל־גְּדֹולֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים	10 Elle aussi a connu la captivité; ses petits enfants ont été écrasés aux carrefours des rues, on a jeté le sort sur ses nobles et ses chefs ont été chargés de chaînes.
11 גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי תְּהִי נַעֲלָמָה גַּם־אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעֹוז מֵאֹויֵב	11 À ton tour maintenant de tituber comme un homme ivre, à ton tour de chercher refuge devant l’ennemi.
12 כָּל־מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם־בִּכּוּרִים אִם־יִנֹּועוּ וְנָפְלוּ עַל־פִּי אֹוכֵל	12 Tes forteresses sont comme des figuiers porteurs de figues précoces; on les secoue et elles tombent dans la bouche de celui qui les mange.
13 הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתֹוחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך	13 Regarde ton peuple, ce ne sont plus que des femmes; les portes de ton pays sont grandes ouvertes pour tes ennemis, le feu a dévoré tes verrous.
14 מֵי מָצֹור שַׁאֲבִי־לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן	14 Cherche de l’eau pour soutenir le siège, répare tes fortifications, prépare les moules, piétine la glaise et fabrique des briques;
15 ם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה	15 tu peux bien être nombreux comme le criquet, nombreux comme la sauterelle, le feu te dévorera et l’épée t’exterminera.
16 הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכֹּוכְבֵי הַשָּׁמָיִם יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף	16 Tes marchands étaient plus nombreux que les étoiles du ciel, tes chefs et tes scribes étaient comme un essaim de sauterelles qui campe sur les haies un jour de froid;
17 מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגֹוב גֹּבָי הַחֹונִים בַּגְּדֵרֹות בְּיֹום קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנֹודַד וְלֹא־נֹודַע מְקֹומֹו אַיָּם	17 mais le soleil se lève, le criquet déploie ses ailes et s’envole, il s’enfuit et personne ne sait où.
18 נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל־הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ	18 Vois, roi d’Assyrie, tes bergers et tes nobles se sont endormis, ton peuple est dispersé sur les montagnes; il n’y a plus personne pour le rassembler.
19 אֵין־כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל ׀ שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד	19 Il n’y a pas de remède à ta blessure, pas de guérison pour ta plaie; tous ceux qui entendent parler de toi applaudissent des deux mains; qui n’a pas souffert, constamment, de ta méchanceté?
20 וַיָּבֹאוּ הַבָּיְתָה וַיָּשָׁב הֲמוֹן הָעָם לְהִתְאַסֵּף עַד כִּי־לֹא יָכְלוּ אַף לֶאֱכָל־לָחֶם
21 וַיִּשְׁמְעוּ קְרוֹבָיו וַיֵּצְאוּ לְהַחֲזִיק בּוֹ כִּי אָמְרוּ יָצָא מִדַּעְתּוֹ
22 וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ כִּי בַעַל־זְבוּב נִכְנַס בּוֹ וְעַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים
23 וַיִּקְרָא אוֹתָם אֵלָיו וַיְדַבֵּר לָהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ הַשָּׂטָן
24 וְאִם־נֶחְלְקָה מַמְלָכָה עַל־עַצְמָהּ לֹא־תוּכַל לַעֲמֹד הַמַּמְלָכָה הַהִיא
25 וּבַיִת אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא
26 וְאִם־הַשָּׂטָן יִתְקוֹמֵם אֶל־עַצְמוֹ וְנֶחֱלַק לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד כִּי־בָא קִצּוֹ
27 אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָכֹל לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ
28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי כָל־הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם וְכָל־הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדֵּפוּ
29 אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין־לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי־יֶאְשָׁם בַּעֲוֺנוֹ לָנֶצַח
30 כִּי־הֵמָּה אָמְרוּ רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ
31 וַיָּבֹאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וַיַּעַמְדוּ מִחוּץ לַבָּיִת וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו לִקְרֹא לוֹ
32 וַהֲמוֹן הָעָם יָשְׁבוּ סְבִיבָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ בַּחוּץ מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ
33 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הֵם אִמִּי וְאֶחָי
34 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־הַיּשְׁבִים סְבִיבָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי
35 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי