Zekharya (זכריה) - Zaccaria 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 חֲזֹון עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדֹום שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה	1 Visio Abdiæ. Hæc dicit Dominus Deus ad Edom : Auditum audivimus a Domino, et legatum ad gentes misit : surgite, et consurgamus adversus eum in prælium.
2 הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד	2 Ecce parvulum dedi te in gentibus : contemptibilis tu es valde.
3 זְדֹון לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרֹום שִׁבְתֹּו אֹמֵר בְּלִבֹּו מִי יֹורִדֵנִי אָרֶץ	3 Superbia cordis tui extulit te, habitantem in scissuris petrarum, exaltantem solium tuum ; qui dicis in corde tuo : Quis detrahet me in terram ?
4 אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כֹּוכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה	4 Si exaltatus fueris ut aquila, et si inter sidera posueris nidum tuum, inde detraham te, dicit Dominus.
5 אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שֹׁודְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלֹוא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלֹוא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלֹות	5 Si fures introissent ad te, si latrones per noctem, quomodo conticuisses ? nonne furati essent sufficientia sibi ? Si vindemiatores introissent ad te, numquid saltem racemum reliquissent tibi ?
6 אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו	6 Quomodo scrutati sunt Esau ; investigaverunt abscondita ejus ?
7 עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזֹור תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בֹּו	7 Usque ad terminum emiserunt te : omnes viri fœderis tui illuserunt tibi : invaluerunt adversum te viri pacis tuæ, qui comedunt tecum, ponent insidias subter te ; non est prudentia in eo.
8 הֲלֹוא בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדֹום וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו	8 Numquid non in die illa, dicit Dominus, perdam sapientes de Idumæa, et prudentiam de monte Esau ?
9 וְחַתּוּ גִבֹּורֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל	9 Et timebunt fortes tui a meridie, ut intereat vir de monte Esau.
10 מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעֹולָם	10 Propter interfectionem, et propter iniquitatem in fratrem tuum Jacob, operiet te confusio, et peribis in æternum.
11 בְּיֹום עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיֹום שְׁבֹות זָרִים חֵילֹו וְנָכְרִים בָּאוּ [שַׁעֲרֹו כ] (שְׁעָרָיו ק) וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גֹורָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם	11 In die cum stares adversus eum, quando capiebant alieni exercitum ejus, et extranei ingrediebantur portas ejus, et super Jerusalem mittebant sortem, tu quoque eras quasi unus ex eis.
12 וְאַל־תֵּרֶא בְיֹום־אָחִיךָ בְּיֹום נָכְרֹו וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיֹום אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיֹום צָרָה	12 Et non despicies in die fratris tui, in die peregrinationis ejus : et non lætaberis super filios Juda in die perditionis eorum : et non magnificabis os tuum in die angustiæ.
13 אַל־תָּבֹוא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיֹום אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתֹו בְּיֹום אֵידֹו וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילֹו בְּיֹום אֵידֹו	13 Neque ingredieris portam populi mei in die ruinæ eorum ; neque despicies et tu in malis ejus in die vastitatis illius. Et non emitteris adversus exercitum ejus in die vastitatis illius,
14 וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיֹום צָרָה	14 neque stabis in exitibus ut interficias eos qui fugerint, et non concludes reliquos ejus in die tribulationis.
15 כִּי־קָרֹוב יֹום־יְהוָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ	15 Quoniam juxta est dies Domini super omnes gentes : sicut fecisti, fiet tibi ; retributionem tuam convertet in caput tuum.
16 כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגֹּויִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלֹוא הָיוּ	16 Quomodo enim bibistis super montem sanctum meum, bibent omnes gentes jugiter : et bibent, et absorbebunt, et erunt quasi non sint.
17 וּבְהַר צִיֹּון תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מֹורָשֵׁיהֶם	17 Et in monte Sion erit salvatio, et erit sanctus ; et possidebit domus Jacob eos qui se possederant.
18 וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יֹוסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר	18 Et erit domus Jacob ignis, et domus Joseph flamma, et domus Esau stipula : et succendentur in eis, et devorabunt eos, et non erunt reliquiæ domus Esau, quia Dominus locutus est.
19 וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרֹון וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד	19 Et hæreditabunt hi, qui ad austrum sunt, montem Esau, et qui in campestribus, Philisthiim : et possidebunt regionem Ephraim et regionem Samariæ, et Benjamin possidebit Galaad.
20 וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב	20 Et transmigratio exercitus hujus filiorum Israël, omnia loca Chananæorum usque ad Sareptam : et transmigratio Jerusalem, quæ in Bosphoro est, possidebit civitates austri.
21 וְעָלוּ מֹושִׁעִים בְּהַר צִיֹּון לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה	21 Et ascendent salvatores in montem Sion judicare montem Esau, et erit Domino regnum.