| 1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא־יִטַּמָּא בְּעַמָּיו | 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו |
| 2 כִּי אִם־לִשְׁאֵרֹו הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמֹּו וּלְאָבִיו וְלִבְנֹו וּלְבִתֹּו וּלְאָחִיו | 2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו |
| 3 וְלַאֲחֹתֹו הַבְּתוּלָה הַקְּרֹובָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא־הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא | 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא |
| 4 לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלֹּו | 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו |
| 5 לֹא־ [יִקְרְחָה כ] (יִקְרְחוּ ק) קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת | 5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת |
| 6 קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ | 6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש |
| 7 אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי־קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו | 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו |
| 8 וְקִדַּשְׁתֹּו כִּי־אֶת־לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה־לָּךְ כִּי קָדֹושׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם | 8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם |
| 9 וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנֹות אֶת־אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ ס | 9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף |
| 10 וְהַכֹּהֵן הַגָּדֹול מֵאֶחָיו אֲשֶׁר־יוּצַק עַל־רֹאשֹׁו ׀ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת־יָדֹו לִלְבֹּשׁ אֶת־הַבְּגָדִים אֶת־רֹאשֹׁו לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם | 10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם |
| 11 וְעַל כָּל־נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לֹא יִטַּמָּא | 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא |
| 12 וּמִן־הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה | 12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה |
| 13 וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח | 13 והוא אשה בבתוליה יקח |
| 14 אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת־אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם־בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה | 14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה |
| 15 וְלֹא־יְחַלֵּל זַרְעֹו בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשֹׁו׃ פ | 15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו |
| 16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 16 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 17 דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בֹו מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו | 17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו |
| 18 כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־בֹּו מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אֹו פִסֵּחַ אֹו חָרֻם אֹו שָׂרוּעַ | 18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע |
| 19 אֹו אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה בֹו שֶׁבֶר רָגֶל אֹו שֶׁבֶר יָד | 19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד |
| 20 אֹו־גִבֵּן אֹו־דַק אֹו תְּבַלֻּל בְּעֵינֹו אֹו גָרָב אֹו יַלֶּפֶת אֹו מְרֹוחַ אָשֶׁךְ | 20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך |
| 21 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־בֹּו מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת־אִשֵּׁי יְהוָה מוּם בֹּו אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב | 21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב |
| 22 לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן־הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל | 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל |
| 23 אַךְ אֶל־הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי־מוּם בֹּו וְלֹא יְחַלֵּל אֶת־מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם | 23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם |
| 24 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְאֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ | 24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל |