Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 31

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמֹּו	1 Palabras de Lemuel, rey de Masá, que le inculcó su madre:
2 מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי	2 ¡No, hijo mío! ¡No, hijo de mis entrañas! ¡No, hijo de mis votos!
3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחֹות מְלָכִין	3 No entregues tu vigor a las mujeres, ni tu vida a las que corrompen a los reyes.
4 אַל לַמְלָכִים ׀ לְמֹואֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתֹו־יָיִן וּלְרֹוזְנִים [אֹו כ] (אֵי ק) שֵׁכָר	4 No es propio de los reyes, Lemuel, no es propio de los reyes beber vino, ni de los príncipes desear bebidas fuertes,
5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹנִי	5 no sea que por beber se olviden de los decretos y traicionen la causa de los desvalidos.
6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאֹובֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ	6 Den bebida fuerte al que va a perecer y vino al que está sumido en la amargura:
7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישֹׁו וַעֲמָלֹו לֹא יִזְכָּר־עֹוד	7 que beba y se olvide de su miseria y no se acuerde más de su desgracia.
8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלֹוף	8 Abre tu boca en favor del mudo y en defensa de todos los desamparados;
9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפָט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֹון׃ פ	9 abre tu boca, juzga con justicia y defiende la causa del desvalido y del pobre.
10 אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ	10 [Alef] Una buena ama de casa, ¿quién la encontrará? Es mucho más valiosa que las perlas.
11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר	11 [Bet] El corazón de su marido confía en ella y no le faltará compensación.
12 גְּמָלַתְהוּ טֹוב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה	12 [Guímel]Ella le hace el bien, y nunca el mal, todos los días de su vida.
13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ	13 [Dálet] Se procura la lana y el lino, y trabaja de buena gana con sus manos.
14 הָיְתָה כָּאֳנִיֹּות סֹוחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ	14 [He] Es como los barcos mercantes: trae sus provisiones desde lejos.
15 וַתָּקָם ׀ בְּעֹוד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ	15 [Vau] Se levanta cuando aún es de noche, distribuye la comida a su familia y las tareas a sus servidoras.
16 זָמְמָה דֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ [נְטַע כ] (נָטְעָה ק) כָּרֶם	16 [Zain] Tiene en vista un campo, y lo adquiere, con el fruto de sus manos planta una viña.
17 חָגְרָה בְעֹוז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעֹותֶיהָ	17 [Jet] Ciñe vigorosamente su cintura y fortalece sus brazos para el trabajo.
18 טָעֲמָה כִּי־טֹוב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה [בַלַּיִל כ] (בַלַּיְלָה ק) נֵרָהּ	18 [Tet] Ve con agrado que sus negocios prosperan, su lámpara no se apaga por la noche.
19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישֹׁור וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ	19 [Iod] Aplica sus manos a la rueca y sus dedos manejan el huso.
20 כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיֹון	20 [Caf] Abre su mano al desvalido y tiende sus brazos al indigente.
21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים	21 [Lámed] No teme por su casa cuando nieva, porque toda su familia tiene la ropa forrada.
22 מַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ	22 [Mem] Ella misma se hace sus mantas, y sus vestidos son de lino fino y púrpura.
23 נֹודָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתֹּו עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ	23 [Nun] Su marido es respetado en la puerta de la ciudad, cuando se sienta entre los ancianos del lugar.
24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגֹור נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי	24 [Sámec] Confecciona telas finas y las vende, y provee de cinturones a los comerciantes.
25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיֹום אַחֲרֹון	25 [Ain] Está revestida de fortaleza y dignidad, y afronta confiada el porvenir.
26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתֹורַת־חֶסֶד עַל־לְשֹׁונָהּ	26 [Pe] Abre su boca con sabiduría y hay en sus labios una enseñanza fiel.
27 צֹופִיָּה הֲלִיכֹות בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל	27 [Sade] Vigila la marcha de su casa y no come el pan ociosamente.
28 קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ	28 [Qof] Sus hijos se levantan y la felicitan, y también su marido la elogia:
29 רַבֹּות בָּנֹות עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה	29 [Res] «¡Muchas mujeres han dado pruebas de entereza, pero tú las superas a todas!».
30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל	30 [Sin] Engañoso es el encanto y vana la hermosura: la mujer que teme al Señor merece ser alabada.
31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ	31 [Tau] Entréguenle el fruto de sus manos y que sus obras la alaben públicamente.
32 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה
33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם
34 וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹוד׃ ס
35 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכֹוכָבִים לְאֹור לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו
36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיֹות גֹּוי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ ס
37 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מֹוסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
38 הִנֵּה יָמִים (בָּאִים ק) נְאֻם־יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה
39 וְיָצָא עֹוד [קְוֵה כ] (קָו ק) הַמִּדָּה נֶגְדֹּו עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה
40 וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים ׀ וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־ [הַשְּׁרֵמֹות כ] (הַשְּׁדֵמֹות ק) עַד־נַחַל קִדְרֹון עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עֹוד לְעֹולָם׃ ס