Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה פ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמֹּו	1 Parabolae Salomonis. Filius sapiens laetificat pa trem, filius vero stultus maestitia est matris suae.
2 לֹא־יֹועִילוּ אֹוצְרֹות רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת	2 Nil proderunt thesauri impietatis, iustitia vero liberabit a morte.
3 לֹא־יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף	3 Non affliget Dominus fame animam iusti et cupiditatem impiorum subvertet.
4 רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר	4 Egestatem operata est manus remissa, manus autem fortium divitias parat.
5 אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ	5 Qui congregat in messe, filius sapiens est; qui autem stertit aestate, filius confusionis.
6 בְּרָכֹות לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס	6 Benedictiones Domini super caput iusti, os autem impiorum operit violentiam.
7 זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב	7 Memoria iusti in benedictione erit, et nomen impiorum putrescet.
8 חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט	8 Sapiens corde praecepta suscipit, et stultus labiis corruet.
9 הֹולֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ	9 Qui ambulat simpliciter, ambulat confidenter; qui autem depravat vias suas, manifestus erit.
10 קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל פָתַיִם יִלָּבֵט	10 Qui annuit oculo, dabit dolorem, et stultus labiis corruet.
11 מְקֹור חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס	11 Vena vitae os iusti, et os impiorum operit violentiam.
12 נְאָה תְּעֹורֵר מְדָנִים וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה	12 Odium suscitat rixas, et universa delicta operit caritas.
13 בְּשִׂפְתֵי נָבֹון תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵב	13 In labiis sapientis invenitur sapientia, et virga in dorso eius, qui indiget corde.
14 חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה	14 Sapientes recondunt scientiam, os autem stulti ruinae proximum est.
15 הֹון עָשִׁיר קִרְיַת עֻזֹּו מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם	15 Substantia divitis urbs fortitudinis eius, ruina pauperum egestas eorum.
16 פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת	16 Opus iusti ad vitam, fructus autem impii ad peccatum.
17 אֹרַח לְחַיִּים שֹׁומֵר מוּסָר וְעֹוזֵב תֹּוכַחַת מַתְעֶה	17 Graditur ad vitam, qui custodit disciplinam; qui autem increpationes relinquit, errat.
18 מְכַסֶּה נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמֹוצִא דִבָּה הוּא כְסִיל	18 Abscondunt odium labia mendacia; qui profert contumeliam, insipiens est.
19 בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל	19 In multiloquio non deerit peccatum; qui autem moderatur labia sua, prudentissimus est.
20 כֶּסֶף נִבְחָר לְשֹׁון צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט	20 Argentum electum lingua iusti, cor autem impiorum pro nihilo.
21 שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמוּתוּ	21 Labia iusti erudiunt plurimos; qui autem indocti sunt, in cordis egestate morientur.
22 בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא־יֹוסִף עֶצֶב עִמָּהּ	22 Benedictio Domini divites facit, nec addet ei labor quidquam.
23 כִּשְׂחֹוק לִכְסִיל עֲשֹׂות זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה	23 Quasi per risum stultus operatur scelus, sapientia autem est viro prudentiae.
24 מְגֹורַת רָשָׁע הִיא תְבֹואֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן	24 Quod timet impius, veniet super eum; desiderium suum iustis dabitur.
25 כַּעֲבֹור סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסֹוד עֹולָם	25 Quasi tempestas transiens non erit impius, iustus autem quasi fundamentum sempiternum.
26 כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו	26 Sicut acetum dentibus et fumus oculis, sic piger his, qui miserunt eum.
27 יִרְאַת יְהוָה תֹּוסִיף יָמִים וּשְׁנֹות רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה	27 Timor Domini apponet dies, et anni impiorum breviabuntur.
28 תֹּוחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד	28 Exspectatio iustorum laetitia, spes autem impiorum peribit.
29 מָעֹוז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן	29 Fortitudo simplici via Domini et ruina his, qui operantur malum.
30 צַדִּיק לְעֹולָם בַּל־יִמֹּוט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ	30 Iustus in aeternum non commovebitur, impii autem non habitabunt super terram.
31 פִּי־צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשֹׁון תַּהְפֻּכֹות תִּכָּרֵת	31 Os iusti germinabit sapientiam, lingua prava abscindetur.
32 שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצֹון וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֹות	32 Labia iusti considerant placita, et os impiorum perversa.