1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל | 1 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל |
2 לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה | 2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים | 3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים |
4 לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה | 4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 יִשְׁמַע חָכָם וְיֹוסֶף לֶקַח וְנָבֹון תַּחְבֻּלֹות יִקְנֶה | 5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם | 6 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃ פ | 7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תֹּורַת אִמֶּךָ | 8 שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך |
9 כִּי ׀ לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ | 9 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך |
10 בְּנִי אִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵא | 10 בני אם יפתוך חטאים אל תבא |
11 אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם | 11 אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
12 נִבְלָעֵם כִּשְׁאֹול חַיִּים וּתְמִימִים כְּיֹורְדֵי בֹור | 12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור |
13 כָּל־הֹון יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל | 13 כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 גֹּורָלְךָ תַּפִּיל בְּתֹוכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ | 14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 בְּנִי אַל־תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם | 15 בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם | 16 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם |
17 כִּי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל־בַּעַל כָּנָף | 17 כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף |
18 וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם | 18 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 כֵּן אָרְחֹות כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח׃ פ | 19 כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח |
20 חָכְמֹות בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבֹות תִּתֵּן קֹולָהּ | 20 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 בְּרֹאשׁ הֹמִיֹּות תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר | 21 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר |
22 עַד־מָתַי ׀ פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצֹון חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָעַת | 22 עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת |
23 תָּשׁוּבוּ לְתֹוכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אֹודִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם | 23 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב | 24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי וְתֹוכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם | 25 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם | 26 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 בְּבֹא [כְשַׁאֲוָה כ] (כְשֹׁואָה ׀ ק) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה | 27 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי | 28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 תַּחַת כִּי־שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ | 29 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל־תֹּוכַחְתִּי | 30 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי |
31 וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ | 31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם | 32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן־בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה׃ פ | 33 ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה |