Isaiah (ישעיה) - Isaia 74

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ	1 Maskil. Asaph. Ut quid, Deus, reppulisti in finem, iratus est furor tuus super oves pascuae tuae?
2 זְכֹר עֲדָתְךָ ׀ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיֹּון זֶה ׀ שָׁכַנְתָּ בֹּו	2 Memor esto congregationis tuae, quam possedisti ab initio. Redemisti virgam hereditatis tuae: mons Sion, in quo habitasti.
3 הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאֹות נֶצַח כָּל־הֵרַע אֹויֵב בַּקֹּדֶשׁ	3 Leva gressus tuos in ruinas sempiternas: omnia vastavit inimicus in sancto.
4 שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מֹועֲדֶךָ שָׂמוּ אֹותֹתָם אֹתֹות	4 Rugierunt, qui oderunt te, in medio congregationis tuae; posuerunt signa sua in signa.
5 יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ־עֵץ קַרְדֻּמֹּות	5 Visi sunt quasi in altum securim vibrantes in silva condensa.
6 [וְעֵת כ] (וְעַתָּה ק) פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן	6 Exciderunt ianuas eius in idipsum; in securi et ascia deiecerunt.
7 שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ	7 Incenderunt igni sanctuarium tuum, in terram polluerunt tabernaculum nominis tui;
8 אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל־מֹועֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ	8 dixerunt in corde suo: “ Opprimamus eos simul ”. Combusserunt omnes congregationes Dei in terra.
9 אֹותֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין־עֹוד נָבִיא וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה	9 Signa nostra non vidimus; iam non est propheta, et apud nos non est qui cognoscat amplius.
10 עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אֹויֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח	10 Usquequo, Deus, improperabit inimicus, spernet adversarius nomen tuum in finem?
11 לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב [חֹוקְךָ כ] (חֵיקְךָ ק) כַלֵּה	11 Ut quid avertis manum tuam et tenes dexteram tuam in medio sinu tuo?
12 וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעֹות בְּקֶרֶב הָאָרֶץ	12 Deus autem rex noster ante saecula, operatus est salutes in medio terrae.
13 אַתָּה פֹורַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם	13 Tu conscidisti in virtute tua mare, contribulasti capita draconum in aquis.
14 אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים	14 Tu confregisti capita Leviathan, dedisti eum escam monstris maris.
15 אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הֹובַשְׁתָּ נַהֲרֹות אֵיתָן	15 Tu dirupisti fontes et torrentes; tu siccasti fluvios perennes.
16 לְךָ יֹום אַף־לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינֹותָ מָאֹור וָשָׁמֶשׁ	16 Tuus est dies, et tua est nox, tu fabricatus es luminaria et solem.
17 אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלֹות אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם	17 Tu statuisti omnes terminos terrae, aestatem et hiemem, tu plasmasti ea.
18 זְכָר־זֹאת אֹויֵב חֵרֵף ׀ יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ	18 Memor esto huius: inimicus improperavit Domino, et populus insipiens sprevit nomen tuum.
19 אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תֹּורֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח	19 Ne tradas bestiis animas confitentes tibi et animas pauperum tuorum ne obliviscaris in finem.
20 הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאֹות חָמָס	20 Respice in testamentum, quia repleta sunt latibula terrae tentoriis violentiae.
21 אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיֹון יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ	21 Ne revertatur humilis factus confusus; pauper et inops laudabunt nomen tuum.
22 קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כָּל־הַיֹּום	22 Exsurge, Deus, iudica causam tuam; memor esto improperiorum tuorum, quae ab insipiente fiunt tota die.
23 אַל־תִּשְׁכַּח קֹול צֹרְרֶיךָ שְׁאֹון קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד	23 Ne obliviscaris voces inimicorum tuorum; tumultus adversariorum tuorum ascendit semper.