Isaiah (ישעיה) - Isaia 48

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 שִׁיר מִזְמֹור לִבְנֵי־קֹרַח	1 In finem, filiis Core. Psalmus.
2 גָּדֹול יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשֹׁו	2 Audite hæc, omnes gentes ; auribus percipite, omnes qui habitatis orbem :
3 יְפֵה נֹוף מְשֹׂושׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיֹּון יַרְכְּתֵי צָפֹון קִרְיַת מֶלֶךְ רָב	3 quique terrigenæ et filii hominum, simul in unum dives et pauper.
4 אֱלֹהִים בְּאַרְמְנֹותֶיהָ נֹודַע לְמִשְׂגָּב	4 Os meum loquetur sapientiam, et meditatio cordis mei prudentiam.
5 כִּי־הִנֵּה הַמְּלָכִים נֹועֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו	5 Inclinabo in parabolam aurem meam ; aperiam in psalterio propositionem meam.
6 הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ	6 Cur timebo in die mala ? iniquitas calcanei mei circumdabit me.
7 רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיֹּולֵדָה	7 Qui confidunt in virtute sua, et in multitudine divitiarum suarum, gloriantur.
8 בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ	8 Frater non redimit, redimet homo : non dabit Deo placationem suam,
9 כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ ׀ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר־יְהוָה צְבָאֹות בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכֹונְנֶהָ עַד־עֹולָם סֶלָה	9 et pretium redemptionis animæ suæ. Et laborabit in æternum ;
10 דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ	10 et vivet adhuc in finem.
11 כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ	11 Non videbit interitum, cum viderit sapientes morientes : simul insipiens et stultus peribunt. Et relinquent alienis divitias suas,
12 יִשְׂמַח ׀ הַר־צִיֹּון תָּגֵלְנָה בְּנֹות יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ	12 et sepulchra eorum domus illorum in æternum ; tabernacula eorum in progenie et progenie : vocaverunt nomina sua in terris suis.
13 סֹבּוּ צִיֹּון וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ	13 Et homo, cum in honore esset, non intellexit. Comparatus est jumentis insipientibus, et similis factus est illis.
14 שִׁיתוּ לִבְּכֶם ׀ לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנֹותֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדֹור אַחֲרֹון	14 Hæc via illorum scandalum ipsis ; et postea in ore suo complacebunt.
15 כִּי זֶה ׀ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עֹולָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת	15 Sicut oves in inferno positi sunt : mors depascet eos. Et dominabuntur eorum justi in matutino ; et auxilium eorum veterascet in inferno a gloria eorum.
16 קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ־זֹאת לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיֹותָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחֹו׃ פ	16 Verumtamen Deus redimet animam meam de manu inferi, cum acceperit me.
17 כֹּה־אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהֹועִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ	17 Ne timueris cum dives factus fuerit homo, et cum multiplicata fuerit gloria domus ejus :
18 לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלֹומֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם	18 quoniam, cum interierit, non sumet omnia, neque descendet cum eo gloria ejus.
19 וַיְהִי כַחֹול זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא־יִכָּרֵת וְלֹא־יִשָּׁמֵד שְׁמֹו מִלְּפָנָי	19 Quia anima ejus in vita ipsius benedicetur ; confitebitur tibi cum benefeceris ei.
20 צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקֹול רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הֹוצִיאוּהָ עַד־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל יְהוָה עַבְדֹּו יַעֲקֹב	20 Introibit usque in progenies patrum suorum ; et usque in æternum non videbit lumen.
21 וְלֹא צָמְאוּ בָּחֳרָבֹות הֹולִיכָם מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמֹו וַיִּבְקַע־צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם	21 Homo, cum in honore esset, non intellexit. Comparatus est jumentis insipientibus, et similis factus est illis.
22 אֵין שָׁלֹום אָמַר יְהוָה לָרְשָׁעִים׃ ס