Isaiah (ישעיה) - Isaia 42

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי־קֹרַח	1 Unto the end, understanding for the sons of Core.
2 כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל־אֲפִיקֵי־מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים	2 As the hart panteth after the fountains of water; so my soul panteth after thee, O God.
3 צָמְאָה נַפְשִׁי ׀ לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבֹוא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים	3 My soul hath thirsted after the strong living God; when shall I come and appear before the face of God?
4 הָיְתָה־לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יֹומָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל־הַיֹּום אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ	4 My tears have been any bread day and night, whilst it is said to me daily : Where is thy God?
5 אֵלֶּה אֶזְכְּרָה ׀ וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי ׀ נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר ׀ בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית אֱלֹהִים בְּקֹול־רִנָּה וְתֹודָה הָמֹון חֹוגֵג	5 These things I remembered, and poured out my soul in me : for I shall go over into the place of the wonderful tabernacle, even to the house of God : With the voice of joy and praise; the noise of one feasting.
6 מַה־תִּשְׁתֹּוחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הֹוחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עֹוד אֹודֶנּוּ יְשׁוּעֹות פָּנָיו	6 Why art thou sad, O my soul? and why dost thou trouble me? Hope in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance,
7 אֱ‍לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתֹּוחָח עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמֹונִים מֵהַר מִצְעָר	7 and my God. My soul is troubled within myself : therefore will I remember thee from the land of Jordan and Hermoniim, from the little hill.
8 תְּהֹום־אֶל־תְּהֹום קֹורֵא לְקֹול צִנֹּורֶיךָ כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ	8 Deep calleth on deep, at the noise of thy flood-gates. All thy heights and thy billows have passed over me.
9 יֹומָם ׀ יְצַוֶּה יְהוָה ׀ חַסְדֹּו וּבַלַּיְלָה [שִׁירָהּ כ] (שִׁירֹו ק) עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי	9 In the daytime the Lord hath commanded his mercy; and a canticle to him in the night. With me is prayer to the God of my life.
10 אֹומְרָה ׀ לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אֹויֵב	10 I will say to God : Thou art my support. Why hast thou forgotten me? and why go I mourning, whilst my enemy afflicteth me?
11 בְּרֶצַח ׀ בְּעַצְמֹותַי חֵרְפוּנִי צֹורְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל־הַיֹּום אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ	11 Whilst my bones are broken, my enemies who trouble me have reproached me; Whilst they say to me day be day : Where is thy God?
12 מַה־תִּשְׁתֹּוחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הֹוחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עֹוד אֹודֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי	12 Why art thou cast down, O my soul? and why dost thou disquiet me? Hope thou in God, for I will still give praise to him : the salvation of my countenance, and my God.
13 יְהוָה כַּגִּבֹּור יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמֹות יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ עַל־אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃ ס
14 הֶחֱשֵׁיתִי מֵעֹולָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיֹּולֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד
15 אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעֹות וְכָל־עֶשְׂבָּם אֹובִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרֹות לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אֹובִישׁ
16 וְהֹולַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבֹות לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאֹור וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישֹׁור אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים
17 נָסֹגוּ אָחֹור יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ׃ ס
18 הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאֹות
19 מִי עִוֵּר כִּי אִם־עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה
20 [רָאִיתָ כ] (רָאֹות ק) רַבֹּות וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקֹוחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע
21 יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקֹו יַגְדִּיל תֹּורָה וְיַאְדִּיר
22 וְהוּא עַם־בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב
23 מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחֹור
24 מִי־נָתַן [לִמְשֹׁוסֶה כ] (לִמְשִׁסָּה ק) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלֹוא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לֹו וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלֹוךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתֹורָתֹו
25 וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפֹּו וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר־בֹּו וְלֹא־יָשִׂים עַל־לֵב׃ פ