Isaiah (ישעיה) - Isaia 33

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה	1 Exsultate, iusti, in Domino; rectos decet collaudatio.
2 הֹודוּ לַיהוָה בְּכִנֹּור בְּנֵבֶל עָשֹׂור זַמְּרוּ־לֹו	2 Confitemini Domino in cithara, in psalterio decem chordarum psallite illi.
3 שִׁירוּ־לֹו שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה	3 Cantate ei canticum novum, bene psallite ei in vociferatione,
4 כִּי־יָשָׁר דְּבַר־יְהוָה וְכָל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה	4 quia rectum est verbum Domini, et omnia opera eius in fide.
5 אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ	5 Diligit iustitiam et iudicium; misericordia Domini plena est terra.
6 בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאָם	6 Verbo Domini caeli facti sunt, et spiritu oris eius omnis virtus eorum.
7 כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרֹות תְּהֹומֹות	7 Congregans sicut in utre aquas maris, ponens in thesauris abyssos.
8 יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל	8 Timeat Dominum omnis terra, a facie autem eius formident omnes inhabitantes orbem.
9 כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא־צִוָּה וַיַּעֲמֹד	9 Quoniam ipse dixit, et facta sunt, ipse mandavit, et creata sunt.
10 יְהוָה הֵפִיר עֲצַת־גֹּויִם הֵנִיא מַחְשְׁבֹות עַמִּים	10 Dominus dissipat consilia gentium, irritas facit cogitationes populorum.
11 עֲצַת יְהוָה לְעֹולָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבֹות לִבֹּו לְדֹר וָדֹר	11 Consilium autem Domini in aeternum manet, cogitationes cordis eius in generatione et generationem.
12 אַשְׁרֵי הַגֹּוי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֹו	12 Beata gens, cui Dominus est Deus, populus, quem elegit in hereditatem sibi.
13 מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה רָאָה אֶת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם	13 De caelo respexit Dominus, vidit omnes filios hominum.
14 מִמְּכֹון־שִׁבְתֹּו הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ	14 De loco habitaculi sui respexit super omnes, qui habitant terram,
15 הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם	15 qui finxit singillatim corda eorum, qui intellegit omnia opera eorum.
16 אֵין־הַמֶּלֶךְ נֹושָׁע בְּרָב־חָיִל גִּבֹּור לֹא־יִנָּצֵל בְּרָב־כֹּחַ	16 Non salvatur rex per multam virtutem, et gigas non liberabitur in multitudine virtutis suae.
17 שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילֹו לֹא יְמַלֵּט	17 Fallax equus ad salutem, in abundantia autem virtutis suae non salvabit.
18 הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל־יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו	18 Ecce oculi Domini super metuentes eum, in eos, qui sperant super misericordia eius,
19 לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיֹּותָם בָּרָעָב	19 ut eruat a morte animas eorum et alat eos in fame.
20 נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא	20 Anima nostra sustinet Dominum, quoniam adiutor et protector noster est;
21 כִּי־בֹו יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשֹׁו בָטָחְנוּ	21 quia in eo laetabitur cor nostrum, et in nomine sancto eius speravimus.
22 יְהִי־חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ	22 Fiat misericordia tua, Domine, super nos, quemadmodum speravimus in te.
23 נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז
24 וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן