Shemòt (שמות) - Esodo 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם	1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
2 כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם	2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם
3 אִם־בְּגַפֹּו יָבֹא בְּגַפֹּו יֵצֵא אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתֹּו עִמֹּו	3 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
4 אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לֹו אִשָּׁה וְיָלְדָה־לֹו בָנִים אֹו בָנֹות הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפֹּו	4 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו
5 וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי	5 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי
6 וְהִגִּישֹׁו אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישֹׁו אֶל־הַדֶּלֶת אֹו אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנֹו בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדֹו לְעֹלָם׃ ס	6 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם
7 וְכִי־יִמְכֹּר אִישׁ אֶת־בִּתֹּו לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים	7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
8 אִם־רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא־יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדֹו־בָהּ	8 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה
9 וְאִם־לִבְנֹו יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנֹות יַעֲשֶׂה־לָּהּ	9 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה
10 אִם־אַחֶרֶת יִקַּח־לֹו שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע	10 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
11 וְאִם־שְׁלָשׁ־אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׃ ס	11 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
12 מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מֹות יוּמָת	12 מכה איש ומת מות יומת
13 וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדֹו וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקֹום אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה׃ ס	13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
14 וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגֹו בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׃ ס	14 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
15 וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמֹּו מֹות יוּמָת	15 ומכה אביו ואמו מות יומת
16 וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרֹו וְנִמְצָא בְיָדֹו מֹות יוּמָת׃ ס	16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
17 וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמֹּו מֹות יוּמָת׃ ס	17 ומקלל אביו ואמו מות יומת
18 וְכִי־יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה־אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אֹו בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב	18 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב
19 אִם־יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל־מִשְׁעַנְתֹּו וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתֹּו יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא׃ ס	19 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
20 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עַבְדֹּו אֹו אֶת־אֲמָתֹו בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדֹו נָקֹם יִנָּקֵם	20 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם
21 אַךְ אִם־יֹום אֹו יֹומַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפֹּו הוּא׃ ס	21 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
22 וְכִי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסֹון עָנֹושׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים	22 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
23 וְאִם־אָסֹון יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ	23 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
24 עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל	24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
25 כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃ ס	25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
26 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עֵין עַבְדֹּו אֹו־אֶת־עֵין אֲמָתֹו וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינֹו׃ ס	26 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
27 וְאִם־שֵׁן עַבְדֹּו אֹו־שֵׁן אֲמָתֹו יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנֹּו׃ פ	27 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
28 וְכִי־יִגַּח שֹׁור אֶת־אִישׁ אֹו אֶת־אִשָּׁה וָמֵת סָקֹול יִסָּקֵל הַשֹּׁור וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרֹו וּבַעַל הַשֹּׁור נָקִי	28 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי
29 וְאִם שֹׁור נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אֹו אִשָּׁה הַשֹּׁור יִסָּקֵל וְגַם־בְּעָלָיו יוּמָת	29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת
30 אִם־כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשֹׁו כְּכֹל אֲשֶׁר־יוּשַׁת עָלָיו	30 אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו
31 אֹו־בֵן יִגָּח אֹו־בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לֹּו	31 או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו
32 אִם־עֶבֶד יִגַּח הַשֹּׁור אֹו אָמָה כֶּסֶף ׀ שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשֹּׁור יִסָּקֵל׃ ס	32 אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
33 וְכִי־יִפְתַּח אִישׁ בֹּור אֹו כִּי־יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל־שָׁמָּה שֹּׁור אֹו חֲמֹור	33 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור
34 בַּעַל הַבֹּור יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה־לֹּו׃ ס	34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו
35 וְכִי־יִגֹּף שֹׁור־אִישׁ אֶת־שֹׁור רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת־הַשֹּׁור הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפֹּו וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶחֱצוּן	35 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון
36 אֹו נֹודַע כִּי שֹׁור נַגָּח הוּא מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שֹׁור תַּחַת הַשֹּׁור וְהַמֵּת יִהְיֶה־לֹּו׃ ס	36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו
37 כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שֹׁור אֹו־שֶׂה וּטְבָחֹו אֹו מְכָרֹו חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשֹּׁור וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה