1 אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ־עוּץ אִיֹּוב שְׁמֹו וְהָיָה ׀ הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע | 1 Adunque Arphaxad re de' Medi avea soggettate al suo impero molte nazioni, ed egli edificò una città fortissima, cui diede il nome di Ecbatana. |
2 וַיִּוָּלְדוּ לֹו שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלֹושׁ בָּנֹות | 2 E fece le sue mura di pietre tagliate a squadra, le quali mura aveano settanta cubiti di larghezza, e trenta di altezza; e alle sue torri diede cento cubiti di altezza. |
3 וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאֹות צֶמֶד־בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאֹות אֲתֹונֹות וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדֹול מִכָּל־בְּנֵי־קֶדֶם | 3 E queste eran quadrate, e ognuno de lati teneva lo spazio di venti piedi; e fece le sue porte eguali in altezza alle torri: |
4 וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יֹומֹו וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת [אַחְיֹתֵיהֶם כ] (אַחְיֹותֵיהֶם ק) לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות עִמָּהֶם | 4 E si gloriava come possente pel valore de suoi eserciti, e pe' famosi suoi cocchi. |
5 וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיֹּוב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלֹות מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיֹּוב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיֹּוב כָּל־הַיָּמִים׃ פ | 5 Adunque Nabucodonosor re degli Assiri, il quale regnava nella gran città di Ninive, l'ammo duodecimo del suo regno venne a battaglia con Arphaxad, e lo vinse. |
6 וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבֹוא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹוכָם | 6 Nella gran pianura detta Ragau presso all'Eufrate, e al Tigri, e a Jadason nella campagna di Erioch re degli Elici. |
7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ | 7 Allora divenne famoso il regno di Nabucodonosor, e il suo cuoresi gonfiò, ed ei mandò ambasciatori a tutti gli abitatori della Cilicia, di Damasco, e del Libano, |
8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל־עַבְדִּי אִיֹּוב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע | 8 E a popoli, che dimorano sul Carmelo, e in Cedar, e agli abitanti della Galilea, e della vasta campagna di Esdrelon, |
9 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיֹּוב אֱלֹהִים | 9 E a tutti quelli della Samaria, e di là dal Giordano fino a Gerusalemme, e in tutta la terra di Jesse sino ai confini di Etiopia. |
10 הֲלֹא־ [אַתְּ כ] (אַתָּה ק) שַׂכְתָּ בַעֲדֹו וּבְעַד־בֵּיתֹו וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לֹו מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ | 10 A tutti questi spedì ambasciatori Nabucodonosor re degli Assiri: |
11 וְאוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל־אֲשֶׁר־לֹו אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ | 11 E questi, tutti d'accordo non si piegarono a suoi voleri, rimandarono coloro colle mani vuote, e gli cacciarono con ignominia. |
12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל־אֲשֶׁר־לֹו בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל־תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי יְהוָה | 12 Allora Nabuchodonosor irato contro tutti que paesi, giurò pel suo trono, e pel suo regno, che avrebbe presa vendetta di tutte quelle genti. |
13 וַיְהִי הַיֹּום וּבָנָיו וּבְנֹתָיו אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכֹור | |
14 וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־אִיֹּוב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשֹׁות וְהָאֲתֹנֹות רֹעֹות עַל־יְדֵיהֶם | |
15 וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
16 עֹוד ׀ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן־הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
17 עֹוד ׀ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ ׀ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל־הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת־הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי־חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
18 עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנֹותֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכֹור | |
19 וְהִנֵּה רוּחַ גְּדֹולָה בָּאָה ׀ מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנֹּות הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל־הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ | |
20 וַיָּקָם אִיֹּוב וַיִּקְרַע אֶת־מְעִלֹו וַיָּגָז אֶת־רֹאשֹׁו וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ | |
21 וַיֹּאמֶר עָרֹם [יָצָתִי כ] (יָצָאתִי ק) מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ | |
22 בְּכָל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיֹּוב וְלֹא־נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים׃ פ | |