Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 26

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַיִּקְחוּ כָּל־עַם יְהוּדָה אֶת־עֻזִּיָּהוּ וְהוּא בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתֹו תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ	1 Das ganze Volk von Juda nahm Usija, der damals sechzehn Jahre alt war, und machte ihn zum König anstelle seines Vaters Amazja.
2 הוּא בָּנָה אֶת־אֵילֹות וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב־הַמֶּלֶךְ עִם־אֲבֹתָיו׃ פ	2 Er baute Elat aus, das er für Juda zurückgewonnen hatte, nachdem Amazja zu seinen Vätern entschlafen war.
3 בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכֹו וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמֹּו [יְכִילְיָה כ] (יְכָלְיָה ק) מִן־יְרוּשָׁלִָם	3 Usija war sechzehn Jahre alt, als er König wurde, und regierte zweiundfünfzig Jahre in Jerusalem. Seine Mutter hieß Jecholja und stammte aus Jerusalem.
4 וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו	4 Genau wie sein Vater Amazja tat er, was dem Herrn gefiel.
5 וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשֹׁו אֶת־יְהוָה הִצְלִיחֹו הָאֱלֹהִים׃ ס	5 Er war bestrebt, Gott zu suchen, solange Secharja lebte, der ihn in der Furcht Gottes unterwies, und solange er den Herrn suchte, ließ ihn Gott erfolgreich sein.
6 וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת־חֹומַת גַּת וְאֵת חֹומַת יַבְנֵה וְאֵת חֹומַת אַשְׁדֹּוד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדֹּוד וּבַפְּלִשְׁתִּים	6 Er unternahm einen Kriegszug gegen die Philister, riss die Mauern von Gat, Jabne und Aschdod nieder und baute Städte bei Aschdod und im übrigen Gebiet der Philister aus.
7 וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל־פְּלִשְׁתִּים וְעַל־ [הָעַרְבִיִּים כ] (הָעַרְבִים ק) הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר־בָּעַל וְהַמְּעוּנִים	7 Gott stand ihm bei gegen die Philister, gegen die Araber, die in Gur-Baal wohnten, und gegen die Mëuniter.
8 וַיִּתְּנוּ הָעַמֹּונִים מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמֹו עַד־לְבֹוא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד־לְמָעְלָה	8 Die Ammoniter zahlten ihm Tribut und sein Ruhm reichte bis an die Grenze Ägyptens, denn er war überaus mächtig geworden.
9 וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל־שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל־שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל־הַמִּקְצֹועַ וַיְחַזְּקֵם	9 In Jerusalem baute Usija Türme am Ecktor und am Taltor sowie im Winkel und befestigte sie.
10 וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרֹות רַבִּים כִּי מִקְנֶה־רַּב הָיָה לֹו וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישֹׁור אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי־אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה׃ ס	10 Auch in der Steppe baute er Türme und grub viele Zisternen. Er besaß nämlich große Herden in der Schefela und in der Ebene und beschäftigte Acker- und Weinbauern in den Bergen und im Fruchtland, denn er liebte den Ackerbau.
11 וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יֹוצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד [יְעוּאֵל כ] (יְעִיאֵל ק) הַסֹּופֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשֹּׁוטֵר עַל יַד־חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ	11 Usija hatte ein kriegstüchtiges Heer, das, nach Abteilungen gegliedert, in der Stärke ausrückte, die der Staatsschreiber Jëiël und der Amtmann Maaseja unter Aufsicht Hananjas, eines der Obersten des Königs, bei der Musterung festgestellt hatten.
12 כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבֹות לְגִבֹּורֵי חָיִל אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאֹות	12 Unter den Kriegern waren insgesamt zweitausendsechshundert Häupter von Großfamilien.
13 וְעַל־יָדָם חֵיל צָבָא שְׁלֹשׁ מֵאֹות אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאֹות עֹושֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל־הָאֹויֵב	13 Sie befehligten ein Heer von dreihundertsiebentausendfünfhundert kampffähigen Männern, die stark genug waren, um dem König gegen seine Feinde zu helfen.
14 וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל־הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכֹובָעִים וְשִׁרְיֹנֹות וּקְשָׁתֹות וּלְאַבְנֵי קְלָעִים	14 Für das ganze Heer stellte Usija Schilde, Lanzen, Helme, Panzer, Bogen und Schleudersteine bereit.
15 וַיַּעַשׂ ׀ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנֹות מַחֲשֶׁבֶת חֹושֵׁב לִהְיֹות עַל־הַמִּגְדָּלִים וְעַל־הַפִּנֹּות לִירֹוא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלֹות וַיֵּצֵא שְׁמֹו עַד־לְמֵרָחֹוק כִּי־הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי־חָזָק	15 In Jerusalem ließ er kunstvolle Wurfmaschinen bauen und auf den Türmen und Mauerecken aufstellen, um Pfeile und große Steine abschießen zu können. So wurde er weithin berühmt; denn ihm wurde außergewöhnliche Hilfe zuteil, sodass er an Macht gewann.
16 וּכְחֶזְקָתֹו גָּבַהּ לִבֹּו עַד־לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיהוָה אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יְהוָה לְהַקְטִיר עַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת	16 Doch als er mächtig geworden war, wurde sein Herz übermütig und er handelte verkehrt. Er wurde dem Herrn, seinem Gott, untreu und drang in den Tempel des Herrn ein, um auf dem Rauchopferaltar zu opfern.
17 וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמֹּו כֹּהֲנִים ׀ לַיהוָה שְׁמֹונִים בְּנֵי־חָיִל	17 Aber der Priester Asarja folgte ihm mit achtzig mutigen Priestern des Herrn.
18 וַיַּעַמְדוּ עַל־עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹו לֹא־לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיהוָה כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי־אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן־הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא־לְךָ לְכָבֹוד מֵיְהוָה אֱלֹהִים	18 Sie traten dem König Usija entgegen und sagten zu ihm: Nicht dir, Usija, steht es zu, dem Herrn Rauchopfer darzubringen, sondern den Priestern, den Söhnen Aarons, die geweiht sind, das Rauchopfer darzubringen. Verlass das Heiligtum; denn du bist untreu geworden und es gereicht dir nicht zur Ehre vor Gott, dem Herrn.
19 וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדֹו מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפֹּו עִם־הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחֹו לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְהוָה מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת	19 Usija wurde zornig; er hielt schon die Räucherpfanne in der Hand, um das Rauchopfer darzubringen. Als er sich aber zornig gegen die Priester wandte, brach an seiner Stirn der Aussatz hervor. Es geschah vor den Augen der Priester, während er im Tempel neben dem Rauchopferaltar stand.
20 וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל־הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה־הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחֹו וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם־הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעֹו יְהוָה	20 Als daher der Oberpriester Asarja und alle anderen Priester sich ihm zuwandten, zeigte sich der Aussatz an seiner Stirn. Sie drängten ihn eiligst von dort weg und auch er selbst beeilte sich hinauszukommen, da der Herr ihn geschlagen hatte.
21 וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע ׀ עַד־יֹום מֹותֹו וַיֵּשֶׁב בֵּית [הַחָפְשׁוּת כ] (הַחָפְשִׁית ק) מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית יְהוָה וְיֹותָם בְּנֹו עַל־בֵּית הַמֶּלֶךְ שֹׁופֵט אֶת־עַם הָאָרֶץ	21 So war König Usija aussätzig bis zu seinem Tod. Da er vom Haus des Herrn ausgeschlossen war, musste er als Aussätziger in einem abgesonderten Haus wohnen, während sein Sohn Jotam Vorsteher des königlichen Palastes war und die Bürger des Landes regierte.
22 וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמֹוץ הַנָּבִיא	22 Die übrige Geschichte Usijas, die frühere und die spätere, schrieb der Prophet Jesaja, der Sohn des Amoz.
23 וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו עִם־אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים כִּי אָמְרוּ מְצֹורָע הוּא וַיִּמְלֹךְ יֹותָם בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ פ	23 Usija entschlief zu seinen Vätern und man begrub ihn bei seinen Vätern auf dem Feld bei der Grabstätte der Könige; denn man sagte: Er war aussätzig. Sein Sohn Jotam wurde König an seiner Stelle.