Salmi (مزامير) 11

SMITH VAN DYKE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 لامام المغنين. لداود‎. ‎على الرب توكلت. كيف تقولون لنفسي اهربوا الى جبالكم كعصفور‎.	1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּיהוָה ׀ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי [נוּדוּ כ] (נוּדִי ק) הַרְכֶם צִפֹּור
2 ‎لانه هوذا الاشرار يمدون القوس. فوّقوا السهم في الوتر ليرموا في الدجى مستقيمي القلوب‎.	2 כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כֹּונְנוּ חִצָּם עַל־יֶתֶר לִירֹות בְּמֹו־אֹפֶל לְיִשְׁרֵי־לֵב
3 ‎اذا انقلبت الاعمدة فالصديق ماذا يفعل	3 כִּי הַשָּׁתֹות יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה־פָּעָל
4 الرب في هيكل قدسه. الرب في السماء كرسيه. عيناه تنظران اجفانه تمتحن بني آدم‎.	4 יְהוָה ׀ בְּהֵיכַל קָדְשֹׁו יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאֹו עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם
5 ‎الرب يمتحن الصدّيق. اما الشرير ومحب الظلم فتبغضه نفسه‎.	5 יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשֹׁו
6 ‎يمطر على الاشرار فخاخا نارا وكبريتا وريح السموم نصيب كاسهم‎.	6 יַמְטֵר עַל־רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפֹות מְנָת כֹּוסָם
7 ‎لان الرب عادل ويحب العدل. المستقيم يبصر وجهه	7 כִּי־צַדִּיק יְהוָה צְדָקֹות אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימֹו
	8 וְשִׁעֲשַׁע יֹונֵק עַל־חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעֹונִי גָּמוּל יָדֹו הָדָה
	9 לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים׃ פ
	10 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ
	11 וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֹוסִיף אֲדֹנָי ׀ שֵׁנִית יָדֹו לִקְנֹות אֶת־שְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרֹוס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם
	12 וְנָשָׂא נֵס לַגֹּויִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצֹות יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפֹות הָאָרֶץ
	13 וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם
	14 וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם אֱדֹום וּמֹואָב מִשְׁלֹוח יָדָם וּבְנֵי עַמֹּון מִשְׁמַעְתָּם
	15 וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשֹׁון יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדֹו עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחֹו וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים
	16 וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיֹום עֲלֹתֹו מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם