Epístola de São Paulo aos Romanos 9

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Digo a verdade em Jesus Cristo, não minto; a minha consciência me dá testemunho pelo Espírito Santo:	1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש
2 sinto grande pesar, incessante amargura no coração.	2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי
3 Porque eu mesmo desejaria ser reprovado, separado de Cristo, por amor de meus irmãos, que são do mesmo sangue que eu, segundo a carne.	3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי
4 Eles são os israelitas; a eles foram dadas a adoção, a glória, as alianças, a lei, o culto, as promessas	4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות
5 e os patriarcas; deles descende Cristo, segundo a carne, o qual é, sobre todas as coisas, Deus bendito para sempre. Amém.	5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן
6 Não quer dizer, porém, que a palavra de Deus tenha falhado. Porque nem todos os que descendem de Israel são verdadeiros israelitas,	6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה
7 como nem todos os descendentes de Abraão são filhos de Abraão; mas: É em Isaac que terás uma descendência que trará o teu nome {Gn 21,12}.	7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע
8 Isto é, não são os filhos da carne que são filhos de Deus, mas os filhos da promessa é que serão considerados como descendentes.	8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע
9 Realmente, a palavra da promessa é esta: Por este tempo virei, e Sara terá um filho {Gn 18,10}.	9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן
10 E não somente ela, senão também Rebeca, que concebeu {dois filhos} de um só homem, Isaac, nosso patriarca.	10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו
11 Antes mesmo que fossem nascidos, e antes que tivessem feito bem ou mal algum {para que fosse confirmada a liberdade da escolha de Deus,	11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא
12 que depende não das obras, mas daquele que chama}, foi dito a Rebeca: O mais velho servirá o mais moço {Gn 25,23}.	12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר
13 Como está escrito: Amei Jacó, porém aborreci Esaú {Ml 1,3}.	13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי
14 Que diremos, pois? Haverá injustiça em Deus? De modo algum!	14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה
15 Porque ele disse a Moisés: Farei misericórdia a quem eu fizer misericórdia; terei compaixão de quem eu tiver compaixão {Ex 33,19}.	15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
16 Dessa forma, a escolha não depende daquele que quer, nem daquele que corre, mas da misericórdia de Deus.	16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם
17 Por isso, diz a Escritura ao faraó: Eis o motivo por que te suscitei, para mostrar em ti o meu poder e para que se anuncie o meu nome por toda a terra {Ex 9,16}.	17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
18 Portanto, ele tem misericórdia de quem quer, e endurece a quem quer.	18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו
19 Dir-me-ás talvez: Por que ele ainda se queixa? Quem pode resistir à sua vontade?	19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב
20 Mas quem és tu, ó homem, para contestar a Deus? Porventura o vaso de barro diz ao oleiro: Por que me fizeste assim?	20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני
21 Ou não tem o oleiro poder sobre o barro para fazer da mesma massa um vaso de uso nobre e outro de uso vulgar?	21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון
22 {Onde, então, está a injustiça} em ter Deus, para mostrar a sua ira e manifestar o seu poder, suportado com muita paciência os objetos de ira preparados para a perdição,	22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון
23 mostrando as riquezas da sua glória para com os objetos de misericórdia, que de antemão preparou para a glória?	23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד
24 {Esses somos nós, que ele chamou não só dentre os judeus, mas também dentre os pagãos.} É o que ele diz em Oséias:	24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים
25 Chamarei meu povo ao que não era meu povo, e amada a que não era amada.	25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה
26 E no lugar mesmo em que lhes foi dito: Vós não sois meu povo, ali serão chamados filhos de Deus vivo {Os 2,1}.	26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
27 A respeito de Israel, exclama Isaías: Ainda que o número de filhos de Israel fosse como a areia do mar, só um resto será salvo;	27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה
28 porque o Senhor realizará plenamente e prontamente a sua palavra sobre a terra {10,22s}.	28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ
29 E ainda como predisse Isaías: Se o Senhor dos exércitos não nos tivesse deixado um rebento, ficaríamos como Sodoma, seríamos como Gomorra {Is 1,9}.	29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו
30 Então que diremos? Que os gentios, que não buscavam a justiça, alcançaram a justificação, a que vem da fé,	30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה
31 ao passo que Israel, que procurava uma lei que desse a justificação, não a encontrou.	31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע
32 Por quê? Porque Israel a buscava como fruto não da fé, e sim das obras. E tropeçou na pedra do escândalo,	32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף
33 como está escrito: Eis que ponho em Sião uma pedra de escândalo, um rochedo que faz cair; quem nele crer não será confundido {Is 8,14; 28,16}.	33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש