Rut 1

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Avvenne che nei giorni in cui governavano i giudici, ci fu una carestia nella terra d'Israele e un uomo da Betlemme di Giuda se ne andò ad abitare nei campi di Moab, insieme con la moglie e due suoi figli.	1 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו
2 Il nome dell'uomo era Elimèlech e il nome della moglie Noemi; quello dei suoi due figli Maclon e Chilion, efratei da Betlemme di Giuda. Essi se ne andarono nei campi di Moab e vi si stabilirono.	2 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם
3 Morì poi Elimèlech, marito di Noemi, ed ella restò con i suoi due figli.	3 וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה
4 Essi presero mogli moabite, di cui una si chiamava Orpa e l'altra Rut. Dimorarono là circa dieci anni e poi	4 וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים
5 morirono anche Maclon e Chilion e la donna rimase priva del marito e dei suoi due figli.	5 וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה
6 Allora ella partì insieme alle nuore, per tornare dai campi di Moab, perché aveva sentito dire che il Signore aveva visitato il suo popolo, dandogli del pane.	6 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם
7 Noemi si allontanò dal luogo in cui aveva dimorato e le due nuore erano con lei e si misero in viaggio per tornare nella terra di Giuda.	7 ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה
8 Ma Noemi disse alle due nuore: "Orsù, tornate ciascuna nella casa della vostra madre e sia benigno il Signore con voi come voi lo siete state con i vostri morti e con me.	8 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי
9 Vi conceda il Signore di trovare pace ognuna nella casa del proprio marito". Essa le baciò,	9 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה
10 ma esse piangendo ad alta voce le dissero: "No, torneremo con te al tuo popolo".	10 ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך
11 Noemi disse: "Tornate indietro, figlie mie; perché verreste con me? Ho forse ancora figli nel mio seno che possano essere vostri mariti?	11 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים
12 Tornate indietro, figlie mie, andate, perché sono troppo vecchia per risposarmi. Infatti anche se dicessi che ho ancora speranza, anche se questa notte stessi con un uomo e avessi dei figli,	12 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים
13 forse voi potreste aspettare fino a che crescessero? Potreste restare continenti senza marito? No, figlie mie, troppo amara è per voi la mia sorte; infatti la mano del Signore si è tesa contro di me".	13 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה
14 Esse piansero ancora ad alta voce, poi Orpa baciò la suocera e tornò al suo popolo, mentre Rut non si staccò da lei.	14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה
15 Noemi le disse: "Ecco, tua cognata è tornata al suo popolo e ai suoi dèi; vai anche tu dietro a tua cognata".	15 ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך
16 Ma Rut rispose: "Non forzarmi a lasciarti e ad allontanarmi da te, perché dove tu andrai, andrò anch'io e dove tu dimorerai anch'io dimorerò; il tuo popolo sarà il mio popolo e il tuo Dio sarà il mio Dio.	16 ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי
17 Dove tu morirai, morrò anch'io e là sarò sepolta. Il Signore mi faccia questo e altro ancora, se altra cosa che la morte separerà te da me e me da te".	17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך
18 Noemi capì che Rut era risoluta a seguirla e cessò di insistere,	18 ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה
19 e andarono insieme fino a che vennero a Betlemme. Or quando arrivarono a Betlemme, tutta la città si commosse a causa loro e le donne dissero: "Questa è Noemi?".	19 ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי
20 Essa rispose loro: "Non chiamatemi Noemi, chiamatemi Amarezza, perché l'Onnipotente mi ha inflitto grande amarezza.	20 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד
21 Io me ne sono andata colma di beni e vuota mi ha fatto tornare il Signore. Perché mi chiamate Noemi, quando il Signore è stato testimone contro di me e l'Onnipotente mi ha resa infelice?".	21 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי
22 Così tornò Noemi con Rut, la moabita, sua nuora, reduce dai campi di Moab. Esse arrivarono a Betlemme al principio del raccolto dell'orzo.	22 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים