Ad Corinthios II 9

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Nam de ministerio, quod fit in sanctos, superfluum est mihi scriberevobis;	1 אָמְנָם אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם עַל־דְּבַר הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְעֶזְרַת הַקְּדשִׁים
2 scio enim promptum animum vestrum, pro quo de vobis glorior apudMacedonas, quoniam Achaia parata est ab anno praeterito, et vestra aemulatioprovocavit plurimos.	2 כִּי יָדַעְתִּי אֶת־נְדִיבַתְכֶם אֲשֶׁר עָלֶיהָ אֲנִי מִתְהַלֵּל בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מַקְדּוֹנְיָא לֵאמֹר אֲכַיָּא מוּכָנָה הִיא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וַתָּעַר הַקִּנְאָה הַיּוֹצֵאת מִכֶּם אֶת־רוּחַ רֻבָּם
3 Misi autem fratres, ut ne, quod gloriamur de vobis,evacuetur in hac parte, ut, quemadmodum dixi, parati sitis,	3 אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת־הָאַחִים פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק תְּהִלָּתֵנוּ עֲלֵיכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וּלְמַעַן תִּהְיוּ מוּכָנִים כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי
4 ne, cum venerintmecum Macedones et invenerint vos imparatos, erubescamus nos, ut non dicam vos,in hac substantia.	4 פֶּן־בְּבוֹא אִתִּי אֲנָשִׁים מִמַּקְדּוֹנְיָא יִמְצְאוּ אֶתְכֶם לֹא־מוּכָנִים וְנֵבוֹשׁ אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר אַתֶּם בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלַּלְנוּ בוֹ
5 Necessarium ergo existimavi rogare fratres, ut praeveniantad vos et praeparent repromissam benedictionem vestram, ut haec sit parata sicquasi benedictio, non quasi avaritia.	5 עַל־כֵּן הָיָה נָכוֹן בְּעֵינַי לְבַקֵּשׁ מִן־הָאַחִים כִּי־יְקַדְּמוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְיָכִינוּ אֶת־בִּרְכַתְכֶם הַמְיוּעָדָה מִלְּפָנִים לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכֶנֶת כְּעֵין בְּרָכָה וְלֹא כְּעֵין כִּילוּת
6 Hoc autem: qui parce seminat, parce et metet; et, qui seminat inbenedictionibus, in benedictionibus et metet.	6 כִּי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ בְּצִמְצוּם גַּם־יִקְצֹר בְּצִמְצוּם וְהַזֹּרֵעַ בִּבְרָכוֹת גַּם־יִקְצֹר בִּבְרָכוֹת
7 Unusquisque prout destinavitcorde suo, non ex tristitia aut ex necessitate; hilarem enim datorem diligitDeus.	7 וְכָל־אִישׁ כַּאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לֹא מִצַּעַר וְלֹא מֵאֹנֶס כִּי הַנֹּתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ יֶאֱהָבֶנּוּ אֱלֹהִים
8 Potens est autem Deus omnem gratiam abundare facere in vobis, ut, inomnibus semper omnem sufficientiam habentes, abundetis in omne opus bonum,	8 וֵאלֹהִים יָכֹל לְהַרְעִיף עֲלֵיכֶם בְּשֶׁפַע כָּל־חֶסֶד עַד־כִּי יִהְיֶה לָכֶם בְּכָל־עֵת דֵּי סִפּוּקְכֶם בַּכֹּל וְתוֹתִירוּ בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב
9 sicut scriptum est: “ Dispersit, dedit pauperibus; iustitia eius manet in aeternum ”.	9 כַּכָּתוּב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
10 Qui autem administrat semen seminanti, et panem ad manducandum praestabit etmultiplicabit semen vestrum et augebit incrementa frugum iustitiae vestrae.	10 וְהַנֹּתֵן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל יִתֵּן וְיַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְיַפְרִיא תְּנוּבוֹת צִדְקַתְכֶם
11 In omnibus locupletati in omnem simplicitatem, quae operatur per nos gratiarumactionem Deo	11 לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ בַכֹּל לְכָל־הַתְּמִימוּת הַפֹּעֶלֶת תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־יָדֵינוּ
12 — quoniam ministerium huius officii non solum supplet ea, quaedesunt sanctis, sed etiam abundat per multas gratiarum actiones Deo —	12 כִּי־שֵׁרוּת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לֹא לְבַד יְמַלֵּא אֶת־מַחְסֹרֵי הַקְּדשִׁים כִּי גַם־יוֹדוּ רַבִּים לֵאלֹהִים בְּשֵׁרוּתְכֶם הַנֶּאֱמָן הַזֶּה
13 perprobationem ministerii huius glorificantes Deum in oboedientia confessionisvestrae in evangelium Christi et simplicitate communionis in illos et in omnes,	13 וִיכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־מִשְׁמַעַת הוֹדָאַתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל־תֻּמַּת הִתְחַבְּרוּתְכֶם אֲלֵיהֶם וְאֶל־כֻּלָּם
14 et ipsorum obsecratione pro vobis, desiderantium vos propter eminentemgratiam Dei in vobis.	14 וְהֵם בְּהִתְחַנְנָם בַּעַדְכֶם נִכְסָפִים לָכֶם בַּעֲבוּר חֶסֶד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גָּבַר עֲלֵיכֶם
15 Gratias Deo super inenarrabili dono eius.	15 וְתוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר