Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 8

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים	1 Now of the things which we have spoken, this is the sum: We have such an high priest, who is set on the right hand of the throne of majesty in the heavens,
2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם	2 A minister of the holies, and of the true tabernacle, which the Lord hath pitched, and not man.
3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב	3 For every high priest is appointed to offer gifts and sacrifices: wherefore it is necessary that he also should have some thing to offer.
4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה	4 If then he were on earth, he would not be a priest: seeing that there would be others to offer gifts according to the law,
5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר	5 Who serve unto the example and shadow of heavenly things. As it was answered to Moses, when he was to finish the tabernacle: See (saith he) that thou make all things according to the pattern which was shewn thee on the mount.
6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות	6 But now he hath obtained a better ministry, by how much also he is a mediator of a better testament, which is established on better promises.
7 כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה	7 For if that former had been faultless, there should not indeed a place have been sought for a second.
8 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה	8 For finding fault with them, he saith: Behold, the days shall come, saith the Lord: and I will perfect unto the house of Israel, and unto the house of Juda, a new testament:
9 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה	9 Not according to the testament which I made to their fathers, on the day when I took them by the hand to lead them out of the land of Egypt: because they continued not in my testament: and I regarded them not, saith the Lord.
10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם	10 For this is the testament which I will make to the house of Israel after those days, saith the Lord: I will give my laws into their mind, and in their heart will I write them: and I will be their God, and they shall be my people:
11 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם	11 And they shall not teach every man his neighbour and every man his brother, saying, Know the Lord: for all shall know me from the least to the greatest of them:
12 כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד	12 Because I will be merciful to their iniquities, and their sins I will remember no more.
13 הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו	13 Now in saying a new, he hath made the former old. And that which decayeth and groweth old, is near its end.