1 ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד | 1 וְעוֹד נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי וְנַזְהִיר אֶתְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ כִּי כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ לָכֶם לְהִתְהַלֵּךְ וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְכַאֲשֶׁר גַּם־הִתְהַלַּכְתֶּם כֵּן תּוֹסִיפוּ וְכֵן תַּרְבּוּ עוֹד |
2 כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע | 2 כִּי יְדַעְתֶּם אֶת־הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ |
3 כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות | 3 כִּי רְצוֹן הָאֱלֹהִים הִיא קְדֻשַּׁתְכֶם אֲשֶׁר תִּתְרַחֲקוּ מִן־הַזְּנוּת |
4 וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר | 4 וְיֵדַע כָּל־אִישׁ מִכֶּם לִשְׁמֹר אֶת־גּוּפוֹ בִּקְדֻשָּׁה וִיקָר |
5 ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים | 5 וְלֹא־בְתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־אֵינָם יֹדְעִים הָאֱלֹהִים |
6 ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם | 6 וְלֹא־יַעֲשֹׁק אִישׁ וְיוֹנֶה אֶת־אָחִיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כִּי־נוֹקֵם יְהוָֹה עַל־כָּל־זֹאת כַּאֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ וְהַעִידֹנוּ לָכֶם |
7 כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה | 7 כִּי לֹא־קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים לַטֻּמְאָה כִּי אִם־לַקְּדֻשָּׁה |
8 על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו | 8 עַל־כֵּן הַבּוֹזֶה לֹא אֲנָשִׁים הוּא בוֹזֶה כִּי אִם־אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־שָׂם בְּקִרְבֵּנוּ אֶת־רוּחַ קָדְשׁוֹ |
9 ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו | 9 וְעַל־אַהֲבַת הָאַחִים אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם הֲלֹא אַף־אַתֶּם לִמּוּדֵי יְהוָֹה לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ |
10 וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד | 10 וְגַם עֹשִׂים אַתֶּם כֵּן לְכָל־אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בְּכָל־מַקְדּוֹנְיָא אַךְ־נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי אֲשֶׁר תּוֹסִיפוּ וְתַרְבּוּ עוֹד |
11 ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם | 11 וְתִשְׁתַּדְּלוּ לָשֶׁבֶת בְּנַחַת וְתַעֲשֹוּ אִישׁ מְלַאכְתּוֹ בַּעֲמַל יְדֵיכֶם כַּאֲשֶׁר צִוִּינוּ אֶתְכֶם |
12 למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם | 12 לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כְהֹגֶן עִם־אֲשֶׁר בַּחוּץ וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְאָדָם |
13 ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה | 13 וְעַל־דְּבַר הַיְשֵׁנִים אֶחָי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם דָּבָר לְמַעַן לֹא תֵעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה |
14 כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו | 14 כִּי אִם־נַאֲמִין אֲשֶׁר־מֵת יֵשׁוּעַ וַיֶּחִי כֵּן יָבִיא הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ גַּם אֶת־הַיְשֵׁנִים אִתּוֹ |
15 כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים | 15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֹה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹא נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים |
16 כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח | 16 כִּי הוּא הָאָדוֹן יֵרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים וְאָז יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה הַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ |
17 אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון | 17 אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנִּשְׁאָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָרָקִיעַ וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן |
18 לכן נחמו זה את זה בדברים האלה | 18 לָכֵן נַחֲמוּ זֶה אֶת־זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה |