Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 1

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא	1 Paul, an apostle of Christ Jesus by the will of God, and Timothy our brother, to the church of God that is in Corinth, with all the holy ones throughout Achaia:
2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח	2 grace to you and peace from God our Father and the Lord Jesus Christ.
3 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה	3 Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, the Father of compassion and God of all encouragement,
4 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים	4 who encourages us in our every affliction, so that we may be able to encourage those who are in any affliction with the encouragement with which we ourselves are encouraged by God.
5 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח	5 For as Christ's sufferings overflow to us, so through Christ does our encouragement also overflow.
6 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם	6 If we are afflicted, it is for your encouragement and salvation; if we are encouraged, it is for your encouragement, which enables you to endure the same sufferings that we suffer.
7 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה	7 Our hope for you is firm, for we know that as you share in the sufferings, you also share in the encouragement.
8 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים	8 We do not want you to be unaware, brothers, of the affliction that came to us in the province of Asia; we were utterly weighed down beyond our strength, so that we despaired even of life.
9 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים	9 Indeed, we had accepted within ourselves the sentence of death, that we might trust not in ourselves but in God who raises the dead.
10 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו	10 He rescued us from such great danger of death, and he will continue to rescue us; in him we have put our hope (that) he will also rescue us again,
11 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים	11 as you help us with prayer, so that thanks may be given by many on our behalf for the gift granted us through the prayers of many.
12 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים	12 For our boast is this, the testimony of our conscience that we have conducted ourselves in the world, and especially toward you, with the simplicity and sincerity of God, (and) not by human wisdom but by the grace of God.
13 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים	13 For we write you nothing but what you can read and understand, and I hope that you will understand completely,
14 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע	14 as you have come to understand us partially, that we are your boast as you also are ours, on the day of (our) Lord Jesus.
15 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים	15 With this confidence I formerly intended to come to you so that you might receive a double favor,
16 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה	16 namely, to go by way of you to Macedonia, and then to come to you again on my return from Macedonia, and have you send me on my way to Judea.
17 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא	17 So when I intended this, did I act lightly? Or do I make my plans according to human considerations, so that with me it is "yes, yes" and "no, no"?
18 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא	18 As God is faithful, our word to you is not "yes" and "no."
19 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן	19 For the Son of God, Jesus Christ, who was proclaimed to you by us, Silvanus and Timothy and me, was not "yes" and "no," but "yes" has been in him.
20 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו	20 For however many are the promises of God, their Yes is in him; therefore, the Amen from us also goes through him to God for glory.
21 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים	21 But the one who gives us security with you in Christ and who anointed us is God;
22 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח	22 he has also put his seal upon us and given the Spirit in our hearts as a first installment.
23 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס	23 But I call upon God as witness, on my life, that it is to spare you that I have not yet gone to Corinth.
24 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם	24 Not that we lord it over your faith; rather, we work together for your joy, for you stand firm in the faith.