1 ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית | 1 וּפֶטְרוֹס וְיוֹחָנָן עֹלִים יַחְדָּו אֶל־הַמִּקְדָּשׁ לְעֵת הַתְּפִלָּה בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית |
2 ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש | 2 וְאִישׁ אֶחָד פִּסֵּחַ מִבֶּטֶן אִמּוֹ מוּבָא שָׁמָּה אֲשֶׁר יוֹשִׁיבֻהוּ יוֹם יוֹם שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַנִּקְרָא שַׁעַר הַמְהֻדָּר לִשְׁאֹל מַתָּנוֹת מֵאֵת בָּאֵי הַמִּקְדָּשׁ |
3 ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה | 3 וַיְהִי כִרְאֹתוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן בָּאִים אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְבַקֵּשׁ לָקַחַת מֵאִתָּם צְדָקָה |
4 ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו | 4 וַיִּסְתַּכֶּל־בּוֹ פֶּטְרוֹס וְגַם־יוֹחָנָן וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַבִּיטָה אֵלֵינוּ |
5 וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר | 5 וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֲלֵיהֶם בְּקַוֹּתוֹ לָקַחַת מֵאִתָּם דָּבָר |
6 ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך | 6 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס כֶּסֶף וְזָהָב אֵין־לִי אֲבָל אֵת אֲשֶׁר בְּיָדִי אֶתְּנֶנּוּ לָךְ בְּשֵׁם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי קוּם הִתְהַלֵּךְ |
7 ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו | 7 וַיֹּאחֶז בְּיַד יְמִינוֹ וַיָּקֶם אוֹתוֹ וַיִּתְחַזְּקוּ פִתְאֹם רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו |
8 ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים | 8 וַיְקַפֵּץ וַיִּתְהַלֵּךְ וַיָּבֹא אִתָּם אֶל־הַמִּקְדָּשׁ מִתְהַלֵּךְ וּמְרַקֵּד וּמְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים |
9 ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים | 9 וַיִּרְאֵהוּ כָּל־הָעָם מִתְהַלֵּךְ וּמְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים |
10 ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו | 10 וַיַּכִּירוּ אוֹתוֹ כִּי הוּא אֲשֶׁר הָיָה ישֵׁב לִשְׁאֹל צְדָקָה בְּשַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַמְהֻדָּר וַיִּמָּלְאוּ שַׁמָּה וְתִמָּהוֹן עַל־הַנַּעֲשָׂה לוֹ |
11 ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו | 11 וַיְהִי הוּא מַחֲזִיק בְּפֶטְרוֹס וּבְיוֹחָנָן וַיָּרָץ אֲלֵיהֶם כָּל־הָעָם אֶל־הָאוּלָם הַנִּקְרָא אוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה וַיִּשְׁתּוֹמֵמוּ |
12 וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך | 12 וַיַּרְא פֶּטְרוֹס וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל־זֹאת וּמַה־תִּסְתַּכְּלוּ בָנוּ כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ בְּכֹחֵנוּ וּבַחֲסִידוּתֵנוּ שַׂמְנוּ אֶת־זֶה מִתְהַלֵּךְ |
13 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו | 13 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הוּא פֵּאֵר אֶת־עַבְדּוֹ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתֶּם מְסַרְתֶּם אוֹתוֹ וְכִחַשְׁתֶּם בּוֹ בִּפְנֵי פִילָטוֹס כְּשֶׁהָיָה דָן לְפָטְרוֹ |
14 אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח | 14 אֲבָל אַתֶּם כִּחַשְׁתֶּם בַּקָּדוֹשׁ וּבַצַּדִּיק וּבִקַּשְׁתֶּם כִּי־יֻחַן לָכֶם אִישׁ רֹצֵחַ |
15 ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו | 15 וְאֶת־שַׂר הַחַיִּים הֲרַגְתֶּם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ עֵדָיו |
16 ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם | 16 וּלְמַעַן אֱמוּנַת שְׁמוֹ חִזַּק שְׁמוֹ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וּמַכִּירִים אֹתוֹ וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר לָנוּ עַל־יָדוֹ הִיא הֶעֶלְתָה־לוֹ אֶת־הָאֲרֻכָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻלְּכֶם |
17 ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם | 17 וְעַתָּה אַחַי יֹדֵעַ אֲנִי כִּי בִבְלִי־דַעַת עֲשִׂיתֶם גַּם־אַתֶּם גַּם־רָאשֵׁיכֶם |
18 והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח | 18 וְהָאֱלֹהִים כָּכָה מִלֵּא אֵת אֲשֶׁר־הִגִּיד מִקֶּדֶם בְּפִי כָל־נְבִיאָיו כִּי יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ |
19 לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם | 19 לָכֵן הִנָּחֲמוּ וָשׁוּבוּ וְיִמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם |
20 למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח | 20 לְמַעַן אֲשֶׁר־יָבֹאוּ יְמֵי רְוָחָה מִלִּפְנֵי יְהוָֹה וְיִשְׁלַח אֶת־אֲשֶׁר בִּשְׂרוֹ מִקֶּדֶם אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
21 אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם | 21 אֲשֶׁר צָרִיךְ כִּי יְקַבְּלֻהוּ הַשָּׁמַיִם עַד־יְמֵי שׁוּב כָּל־הַדְּבָרִים לְתִקּוּנָם אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם הָאֱלֹהִים בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים מִימֵי עוֹלָם |
22 הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם | 22 הֵן משֶׁה אָמַר אֶל־אֲבוֹתֵינוּ נָבִיא יָקִים לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן כְּכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם |
23 והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה | 23 וְהָיָה כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶל־הַנָּבִיא הַהוּא וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ |
24 וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה | 24 וְגַם כָּל־הַנְּבִיאִים מִשְּׁמוּאֵל וַאֲשֶׁר נִבְּאוּ אַחֲרָיו כֻּלָּם הִגִּידוּ מֵרֹאשׁ אֶת־הַיָּמִים הָאֵלֶּה |
25 אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה | 25 אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת הָאֱלֹהִים עִם־אֲבוֹתֵינוּ בְּאָמְרוֹ אֶל־אַבְרָהָם וְנִבְרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה |
26 לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם | 26 לָכֶם בָּרִאשׁוֹנָה הֶעֱמִיד הָאֱלֹהִים אֶת־עַבְדוֹ יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּשׁוּבְכֶם כָּל־אִישׁ מֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם |