Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים	1 Trois jours après son arrivée dans la province, Festus monta de Césarée à Jérusalem.
2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס	2 Les grands prêtres et les notables des Juifs vinrent donc lui présenter leurs accusations contre Paul. Ils insistèrent
3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך	3 et demandèrent à Festus de leur faire cette faveur de renvoyer Paul à Jérusalem; ils avaient toujours leur plan de le tuer sur le trajet.
4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב	4 Festus répondit que Paul était détenu à Césarée et que lui-même devait s’y rendre sous peu.
5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו	5 Il leur dit: "Ceux d’entre vous qui ont les responsabilités descendront avec moi et feront valoir contre lui ce qu’il a fait de condamnable.”
6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס	6 Festus ne resta chez eux que quelque huit ou dix jours. Il descendit à Césarée, et le lendemain il siégeait à son tribunal. Il ordonna d’amener Paul.
7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח	7 Dès qu’il fut arrivé, les Juifs qui étaient descendus de Jérusalem l’assaillirent avec quantité d’accusations graves qu’ils étaient incapables de prouver.
8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר	8 Paul se défendit: "Je n’ai rien commis qui offense la loi juive, ou le Temple, ou l’empereur.”
9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה	9 Mais Festus voulait faire un cadeau aux Juifs. Il intervint pour demander à Paul: "Veux-tu monter à Jérusalem si c’est moi qui suis là-bas ton juge?”
10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה	10 Paul répondit: "Je suis sous la juridiction de César, et c’est lui qui doit me juger. Je n’ai pas fait de tort aux Juifs, tu le sais parfaitement.
11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני	11 Si j’ai commis une injustice, un crime qui mérite la mort, très bien, que je meure. Mais si rien n’est vrai de toutes leurs accusations, personne ne peut me céder à eux. J’en appelle à César.”
12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך	12 Festus eut alors un entretien avec son conseil, après quoi il déclara: "Tu as fait appel à César, tu iras à César.”
13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס	13 Quelques jours plus tard, le roi Agrippa arrivait à Césarée accompagné de Bérénice; ils venaient saluer Festus.
14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור	14 Ils s’arrêtèrent là plusieurs jours et Festus soumit au roi le cas de Paul. "Il y a ici, lui dit-il, un homme que Félix a laissé en captivité.
15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו	15 Quand je me suis trouvé à Jérusalem, les grands prêtres et les Anciens des Juifs sont venus me trouver pour me réclamer sa condamnation.
16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה	16 Je leur ai répondu que ce n’est pas la coutume des Romains de livrer quelqu’un tant que l’accusé n’a pas eu devant lui ses accusateurs avec la possibilité de se défendre de ce dont on l’accuse.
17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש	17 “Ils m’ont donc accompagné ici et, dès le lendemain, sans traîner, j’ai siégé au tribunal et j’ai fait appeler l’homme.
18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו	18 Ses accusateurs ont présenté leurs charges, mais ils n’ont fait état d’aucune faute comme je pouvais imaginer.
19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי	19 Ce n’étaient que des discussions relatives à leurs croyances et à un certain Jésus qui est mort et dont Paul affirme qu’il est vivant.
20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה	20 “Comme j’étais perdu dans une discussion de ce genre, je lui ai demandé s’il voulait faire le voyage de Jérusalem et qu’on fasse là-bas son procès sur de telles questions.
21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר	21 Mais Paul a fait appel; il a demandé que l’instruction de son procès soit confiée au tribunal de l’empereur. J’ai donc donné l’ordre de le garder jusqu’à ce que je puisse l’envoyer à César.”
22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו	22 Agrippa dit à Festus: "J’aimerais moi aussi entendre cet homme.” L’autre répondit: "Tu l’entendras demain.”
23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס	23 Le lendemain, Agrippa vient avec Bérénice, faisant tout un étalage. Ils entrent dans la salle d’audience où sont réunis les officiers supérieurs et les autorités de la ville, puis Festus donne un ordre et on amène Paul.
24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד	24 Alors Festus prend la parole: "Roi Agrippa, et vous tous, messieurs qui êtes ici présents, vous avez devant vous cet homme au sujet duquel toute la communauté juive est venue me solliciter, à Jérusalem et ici-même. Ils me criaient aux oreilles: ‘Cet homme n’a plus le droit de vivre!’
25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה	25 “Pour moi, j’ai établi qu’il n’a rien fait qui mérite la mort, et comme lui faisait appel à l’empereur, j’ai décidé de l’envoyer.
26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב	26 Mais je n’ai rien de sûr que je puisse mettre par écrit pour notre Seigneur. Je vous le présente donc à tous, et spécialement à toi, roi Agrippa, de façon à pouvoir écrire quelques mots quand on verra mieux les choses.
27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו	27 Car je ne me vois pas envoyant un prisonnier sans dire de quoi on l’accuse.”