Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישוע הלך אל הר הזיתים	1 Jésus était reparti vers le mont des Oliviers.
2 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם	2 Dès le matin à la première heure il était de nouveau au Temple; tout le peuple venait à lui, et lui s’asseyait pour les enseigner.
3 ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך	3 C’est alors que les maîtres de la Loi et les Pharisiens lui amènent une femme surprise en adultère. Ils la placent au centre,
4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה	4 puis ils lui demandent: "Maître, cette femme est une adultère et elle a été prise sur le fait.
5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר	5 Dans la Loi, Moïse nous a ordonné de lapider les femmes qui sont dans ce cas, mais toi, qu’est-ce que tu dis?”
6 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע	6 Ils parlaient de cette façon pour le mettre à l’épreuve, car ils cherchaient un motif pour l’accuser. Mais Jésus se pencha et se mit à écrire sur le sol avec son doigt.
7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן	7 Comme ils insistaient avec leurs questions, Jésus se redressa et leur dit: "Que celui d’entre vous qui n’a pas de péché lui jette la pierre le premier.”
8 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע	8 Et de nouveau il se pencha et se mit à écrire sur le sol.
9 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך	9 Après une telle réponse, ils commencèrent à s’en aller l’un après l’autre en commençant par les plus âgés, et Jésus se retrouva seul avec la femme au centre.
10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש	10 Alors il se redressa et lui dit: "Femme, où sont-ils? Personne ne t’a condamnée?”
11 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד	11 Elle répondit: "Personne, vous voyez.” Et Jésus lui dit: "Moi non plus, je ne te condamne pas; va et ne pèche plus.”
12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו	12 Jésus parla de nouveau à la foule, il leur dit: "Je suis la lumière du monde. Celui qui me suit ne marchera pas dans les ténèbres: il aura la lumière qui est vie.”
13 ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה	13 Alors les Pharisiens lui dirent: "Si tu te recommandes toi-même, ta recommandation ne vaut rien.”
14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך	14 Jésus leur répondit: "Même si c’est moi qui me recommande, ma recommandation vaut, parce que je sais d’où je suis venu et où je vais. C’est vous qui ne savez pas d’où je viens et où je vais.
15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש	15 Vous jugez, et c’est la chair qui parle: moi je ne juge personne.
16 ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני	16 Mais si je juge, mon jugement vaut, parce que je ne suis pas seul: il y a moi et le Père qui m’a envoyé.
17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא	17 Regardez votre Loi: il est écrit que le témoignage vaut s’il y a deux personnes.
18 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני	18 Je donne un témoignage sur moi-même, et le Père qui m’a envoyé me donne aussi son témoignage.”
19 ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם	19 Alors ils lui dirent: "Où est ton Père?” Jésus répondit: "Vous ne connaissez ni moi, ni mon Père. Si vous me connaissiez, vous connaîtriez aussi mon Père.”
20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו	20 Jésus fit cette déclaration dans la salle des offrandes, au temps où il enseignait dans le Temple; personne ne l’arrêta, car son heure n’était pas encore venue.
21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא	21 De nouveau Jésus leur dit: "Je m’en vais et vous me chercherez, et comme vous ne pouvez venir où je suis, vous mourrez dans votre état de péché.”
22 ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא	22 Les Juifs donc se demandaient: "Il dit que nous ne pouvons pas aller là où il va: est-ce que par hasard il pense à se tuer?”
23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה	23 Mais Jésus leur dit: "Vous êtes d’en bas et je suis d’en haut. Vous êtes de ce monde, et moi je ne suis pas de ce monde.
24 לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו	24 Je vous ai donc dit que vous mourrez avec vos péchés: oui, si vous ne croyez pas que Je Suis, vous mourrez avec vos péchés.”
25 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם	25 Alors ils lui demandèrent: "Mais tu es qui?” Jésus leur dit: "Exactement ce que je viens de vous dire.
26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם	26 J’ai beaucoup à dire et à condamner chez vous, et ce que je dis au monde, je l’ai appris auprès de celui qui m’envoie: lui est Vrai.”
27 והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם	27 Les Juifs ne comprirent pas que Jésus parlait de son Père.
28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר	28 Alors Jésus leur dit: "Quand vous aurez élevé le Fils de l’Homme, vous saurez que Je Suis mais que je ne fais rien de moi-même: je dis ce que le Père m’a fait savoir.
29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד	29 Celui qui m’a envoyé est avec moi; il ne me laisse jamais seul car je fais toujours ce qui lui est agréable.”
30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים	30 Voilà ce que Jésus disait, et beaucoup eurent foi en lui.
31 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם	31 Jésus disait donc aux Juifs qui croyaient en lui: "Vous serez mes vrais disciples si vous persévérez dans ma parole;
32 וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין	32 alors vous connaîtrez la vérité et la vérité vous rendra libres.”
33 ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו	33 Ils lui répondirent: "Nous sommes la race d’Abraham et nous n’avons jamais été esclaves de personne; pourquoi nous dis-tu: Vous serez libres?”
34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא	34 Jésus leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui vit dans le péché est esclave du péché.
35 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם	35 Mais l’esclave ne reste pas toujours dans la maison. Celui qui est à demeure, c’est le fils.
36 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו	36 Donc si celui qui vous libère est le Fils, votre liberté est réelle.
37 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם	37 Je sais bien que vous êtes la race d’Abraham. Cependant ma doctrine ne vous touche pas et c’est pourquoi vous voulez me tuer.
38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם	38 Je dis ce que j’ai vu chez le Père, et vous faites ce que vous avez appris de votre père.”
39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם	39 Les Juifs alors lui coupèrent la parole: "Notre père est Abraham!” Jésus leur dit: "Si vous étiez les enfants d’Abraham, vous agiriez comme Abraham a fait.
40 ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת	40 Mais voilà quelqu’un qui vous dit la vérité, une vérité que j’ai apprise de Dieu, et vous voulez me tuer. Ce n’est pas la manière d’Abraham;
41 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים	41 vous agissez comme a fait votre père.” Alors ils lui dirent: "Nous ne sommes pas nés hors mariage, nous n’avons qu’un Père, Dieu.”
42 ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני	42 Jésus leur dit: "Si Dieu était votre Père, vous m’aimeriez, puisque je suis sorti de Dieu pour venir ici. C’est lui qui m’a envoyé et je ne suis pas venu de moi-même.
43 מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי	43 Pourquoi ne comprenez-vous pas mon langage? Parce que vous ne pouvez pas recevoir mon message.
44 אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב	44 Vous appartenez à votre père, le diable, et vous cherchez à satisfaire les désirs de votre père. Depuis le commencement il a été homicide: c’est que la vérité n’était pas en lui et il ne s’est pas maintenu dans la vérité. Il est menteur et père du mensonge, et le mensonge lui vient tout naturellement.
45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי	45 “Voilà bien pourquoi vous ne me croyez pas quand je vous dis la vérité.
46 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי	46 Qui d’entre vous me montrera que je suis en tort? Et si je vous dis la vérité, pourquoi ne me croyez-vous pas?
47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים	47 Celui qui est de Dieu écoute les paroles de Dieu; si vous ne m’écoutez pas, c’est que vous n’êtes pas de Dieu.”
48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך	48 Aussitôt les Juifs lui dirent: "N’avions-nous pas raison? Tu es un Samaritain, ou tu as un démon.”
49 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני	49 Jésus leur répondit: "Je n’ai pas de démon, simplement vous m’insultez parce que j’honore mon Père.
50 אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט	50 Je n’ai pas besoin de défendre mon honneur: un autre s’en charge et fera justice.
51 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח	51 En vérité, en vérité, je vous le dis: si quelqu’un garde ma parole, il ne connaîtra jamais la mort.”
52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח	52 Les Juifs lui dirent: "Maintenant nous savons que tu as un démon. Abraham est mort, et les prophètes également, et toi tu dis: Si quelqu’un garde ma parole, il ne connaîtra jamais la mort?
53 האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך	53 Tu es donc plus grand que notre père Abraham qui est mort, tout comme les prophètes sont morts? Pour qui te prends-tu?”
54 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם	54 Jésus alors déclara: "Si je fais mon éloge, cet éloge ne vaut rien. Mais c’est mon Père qui me glorifie, celui que vous appelez: notre Dieu.
55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי	55 Vous ne le connaissez pas, alors que moi je le connais. Et si je disais que je ne le connais pas, je serais menteur comme vous. Car moi je le connais, et je garde sa parole.
56 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח	56 Quant à Abraham, votre père, toute sa joie était d’attendre ma venue. Il l’a vue et il s’est réjoui.”
57 ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית	57 Les Juifs alors lui dirent: "Tu as vu Abraham, et cela ne fait pas cinquante ans!”
58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא	58 Jésus leur répondit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: avant qu’Abraham ne soit venu, moi Je Suis.”
59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף	59 Sur ce, ils cherchèrent des pierres pour les lui jeter, mais Jésus se cacha et sortit du Temple.