Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Then, after these things, the Lord also designated another seventy-two. And he sent them in pairs before his face, into every city and place where he was to arrive.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 And he said to them: “Certainly the harvest is great, but the workers are few. Therefore, ask the Lord of the harvest to send workers into his harvest.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Go forth. Behold, I send you out like lambs among wolves.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Do not choose to carry a purse, nor provisions, nor shoes; and you shall greet no one along the way.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 Into whatever house you will have entered, first say, ‘Peace to this house.’
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 And if a son of peace is there, your peace will rest upon him. But if not, it will return to you.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 And remain in the same house, eating and drinking the things that are with them. For the worker is worthy of his pay. Do not choose to pass from house to house.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 And into whatever city you have entered and they have received you, eat what they set before you.
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 And cure the sick who are in that place, and proclaim to them, ‘The kingdom of God has drawn near to you.’
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 But into whatever city you have entered and they have not received you, going out into its main streets, say:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 ‘Even the dust which clings to us from your city, we wipe away against you. Yet know this: the kingdom of God has drawn near.’
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 I say to you, that in that day, Sodom will be forgiven more than that city will be.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 Woe to you, Chorazin! Woe to you, Bethsaida! For if the miracles that have been wrought in you, had been wrought in Tyre and Sidon, they would have repented long ago, sitting in haircloth and ashes.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 Yet truly, Tyre and Sidon will be forgiven more in the judgment than you will be.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 And as for you, Capernaum, who would be exalted even up to Heaven: you shall be submerged into Hell.
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 Whoever hears you, hears me. And whoever despises you, despises me. And whoever despises me, despises him who sent me.”
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 Then the seventy-two returned with gladness, saying, “Lord, even the demons are subject to us, in your name.”
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 And he said to them: “I was watching as Satan fell like lightning from heaven.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Behold, I have given you authority to tread upon serpents and scorpions, and upon all the powers of the enemy, and nothing shall hurt you.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 Yet truly, do not choose to rejoice in this, that the spirits are subject to you; but rejoice that your names are written in heaven.”
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 In the same hour, he exulted in the Holy Spirit, and he said: “I confess to you, Father, Lord of heaven and earth, because you have hidden these things from the wise and the prudent, and have revealed them to little ones. It is so, Father, because this way was pleasing before you.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 All things have been delivered to me by my Father. And no one knows who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and those to whom the Son has chosen to reveal him.”
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 And turning to his disciples, he said: “Blessed are the eyes that see what you see.
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 For I say to you, that many prophets and kings wanted to see the things that you see, and they did not see them, and to hear the things that you hear, and they did not hear them.”
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 And behold, a certain expert in the law rose up, testing him and saying, “Teacher, what must I do to possess eternal life?”
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 But he said to him: “What is written in the law? How do you read it?”
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 In response, he said: “You shall love the Lord your God from your whole heart, and from your whole soul, and from all your strength, and from all your mind, and your neighbor as yourself.”
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 And he said to him: “You have answered correctly. Do this, and you will live.”
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 But since he wanted to justify himself, he said to Jesus, “And who is my neighbor?”
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 Then Jesus, taking this up, said: “A certain man descended from Jerusalem to Jericho, and he happened upon robbers, who now also plundered him. And inflicting him with wounds, they went away, leaving him behind, half-alive.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 And it happened that a certain priest was descending along the same way. And seeing him, he passed by.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 And similarly a Levite, when he was near the place, also saw him, and he passed by.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 But a certain Samaritan, being on a journey, came near him. And seeing him, he was moved by mercy.
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 And approaching him, he bound up his wounds, pouring oil and wine on them. And setting him on his pack animal, he brought him to an inn, and he took care of him.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 And the next day, he took out two denarii, and he gave them to the proprietor, and he said: ‘Take care of him. And whatever extra you will have spent, I will repay to you at my return.’
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Which of these three, does it seem to you, was a neighbor to him who fell among the robbers?”
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 Then he said, “The one who acted with mercy toward him.” And Jesus said to him, “Go, and act similarly.”
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 Now it happened that, while they were traveling, he entered into a certain town. And a certain woman, named Martha, received him into her home.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 And she had a sister, named Mary, who, while sitting beside the Lord’s feet, was listening to his word.
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 Now Martha was continually busying herself with serving. And she stood still and said: “Lord, is it not a concern to you that my sister has left me to serve alone? Therefore, speak to her, so that she may help me.”
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 And the Lord responded by saying to her: “Martha, Martha, you are anxious and troubled over many things.
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 And yet only one thing is necessary. Mary has chosen the best portion, and it shall not be taken away from her.”