Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 7

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים	1 Les Pharisiens et quelques scribes venus de Jérusalem se rassemblent auprès de lui,
2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם	2 et voyant quelques-uns de ses disciples prendre leur repas avec des mains impures, c'est-à-dire nonlavées --
3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים	3 les Pharisiens, en effet, et tous les Juifs ne mangent pas sans s'être lavé les bras jusqu'au coude,conformément à la tradition des anciens,
4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות	4 et ils ne mangent pas au retour de la place publique avant de s'être aspergés d'eau, et il y a beaucoupd'autres pratiques qu'ils observent par tradition: lavages de coupes, de cruches et de plats d'airain --,
5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים	5 donc les Pharisiens et les scribes l'interrogent: "Pourquoi tes disciples ne se comportent-ils pas suivantla tradition des anciens, mais prennent-ils leur repas avec des mains impures?"
6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	6 Il leur dit: "Isaïe a bien prophétisé de vous, hypocrites, ainsi qu'il est écrit: Ce peuple m'honore deslèvres; mais leur coeur est loin de moi.
7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	7 Vain est le culte qu'ils me rendent, les doctrines qu'ils enseignent ne sont que préceptes humains.
8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים	8 Vous mettez de côté le commandement de Dieu pour vous attacher à la tradition des hommes."
9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם	9 Et il leur disait: "Vous annulez bel et bien le commandement de Dieu pour observer votre tradition.
10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	10 En effet, Moïse a dit: Rends tes devoirs à ton père et à ta mère, et: Que celui qui maudit son père ousa mère, soit puni de mort.
11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי	11 Mais vous, vous dites: Si un homme dit à son père ou à sa mère: Je déclare korbân (c'est-à-direoffrande sacrée) les biens dont j'aurais pu t'assister,
12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו	12 vous ne le laissez plus rien faire pour son père ou pour sa mère
13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים	13 et vous annulez ainsi la parole de Dieu par la tradition que vous vous êtes transmise. Et vous faitesbien d'autres choses du même genre."
14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו	14 Et ayant appelé de nouveau la foule près de lui, il leur disait: "Ecoutez-moi tous et comprenez!
15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם	15 Il n'est rien d'extérieur à l'homme qui, pénétrant en lui, puisse le souiller, mais ce qui sort del'homme, voilà ce qui souille l'homme.
16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	16 Si quelqu'un a des oreilles pour entendre, qu'il entende!"
17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל	17 Quand il fut entré dans la maison, à l'écart de la foule, ses disciples l'interrogeaient sur la parabole.
18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו	18 Et il leur dit: "Vous aussi, vous êtes à ce point sans intelligence? Ne comprenez-vous pas que rien dece qui pénètre du dehors dans l'homme ne peut le souiller,
19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל	19 parce que cela ne pénètre pas dans le coeur, mais dans le ventre, puis s'en va aux lieux d'aisance"(ainsi il déclarait purs tous les aliments).
20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם	20 Il disait: "Ce qui sort de l'homme, voilà ce qui souille l'homme.
21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות	21 Car c'est du dedans, du coeur des hommes, que sortent les desseins pervers: débauches, vols,meurtres,
22 ]22-12[	22 adultères, cupidités, méchancetés, ruse, impudicité, envie, diffamation, orgueil, déraison.
23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו	23 Toutes ces mauvaises choses sortent du dedans et souillent l'homme."
24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר	24 Partant de là, il s'en alla dans le territoire de Tyr. Etant entré dans une maison, il ne voulait pas quepersonne le sût, mais il ne put rester ignoré.
25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו	25 Car aussitôt une femme, dont la petite fille avait un esprit impur, entendit parler de lui et vint se jeterà ses pieds.
26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה	26 Cette femme était grecque, syrophénicienne de naissance, et elle le priait d'expulser le démon hors desa fille.
27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	27 Et il lui disait: "Laisse d'abord les enfants se rassasier, car il ne sied pas de prendre le pain desenfants et de le jeter aux petits chiens."
28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים	28 Mais elle de répliquer et de lui dire: "Oui, Seigneur! et les petits chiens sous la table mangent lesmiettes des enfants!"
29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך	29 Alors il lui dit: "A cause de cette parole, va, le démon est sorti de ta fille."
30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה	30 Elle retourna dans sa maison et trouva l'enfant étendue sur son lit et le démon parti.
31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים	31 S'en retournant du territoire de Tyr, il vint par Sidon vers la mer de Galilée, à travers le territoire dela Décapole.
32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו	32 Et on lui amène un sourd, qui de plus parlait difficilement, et on le prie de lui imposer la main.
33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו	33 Le prenant hors de la foule, à part, il lui mit ses doigts dans les oreilles et avec sa salive lui toucha lalangue.
34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח	34 Puis, levant les yeux au ciel, il poussa un gémissement et lui dit: "Ephphatha", c'est-à-dire: "Ouvre-toi!"
35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה	35 Et ses oreilles s'ouvrirent et aussitôt le lien de sa langue se dénoua et il parlait correctement.
36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז	36 Et Jésus leur recommanda de ne dire la chose à personne; mais plus il le leur recommandait, de plusbelle ils la proclamaient.
37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים	37 Ils étaient frappés au-delà de toute mesure et disaient: "Il a bien fait toutes choses: il fait entendre lessourds et parler les muets."