Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 26

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו	1 Cuando Jesús terminó de decir todas estas palabras, dijo a sus discípulos:
2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב	2 «Ya saben que dentro de dos días se celebrará la Pascua, y el Hijo del hombre será entregado para ser crucificado».
3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא	3 Entonces los sumos sacerdotes y los ancianos del pueblo se reunieron en el palacio del Sumo Sacerdote, llamado Caifás,
4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו	4 y se pusieron de acuerdo para detener a Jesús con astucia y darle muerte.
5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם	5 Pero decían: «No lo hagamos durante la fiesta, para que no se produzca un tumulto en el pueblo».
6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע	6 Cuando Jesús se encontraba en Betania, en casa de Simón el leproso,
7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן	7 se acercó una mujer con un frasco de alabastro, que contenía un perfume valioso, y lo derramó sobre su cabeza, mientras él estaba comiendo.
8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה	8 Al ver esto, sus discípulos, indignados, dijeron: «¿Para qué este derroche?
9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים	9 Se hubiera podido vender el perfume a buen precio para repartir el dinero entre los pobres».
10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי	10 Jesús se dio cuenta y les dijo: «¿Por qué molestan a esta mujer? Ha hecho una buena obra conmigo.
11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד	11 A los pobres los tendrán siempre con ustedes, pero a mí no me tendrán siempre.
12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת	12 Al derramar este perfume sobre mi cuerpo, ella preparó mi sepultura.
13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה	13 Les aseguro que allí donde se proclame esta Buena Noticia, en todo el mundo, se contará también en su memoria lo que ella hizo».
14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים	14 Entonces uno de los Doce, llamado Judas Iscariote, fue a ver a los sumos sacerdotes
15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף	15 y les dijo: «¿Cuánto me darán si se lo entrego?». Y resolvieron darle treinta monedas de plata.
16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו	16 Desde ese momento, Judas buscaba una ocasión favorable para entregarlo.
17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח	17 El primer día de los Acimos, los discípulos fueron a preguntar a Jesús: «¿Dónde quieres que te preparemos la comida pascual?».
18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי	18 El respondió: «Vayan a la ciudad, a la casa de tal persona, y díganle: «El Maestro dice: Se acerca mi hora, voy a celebrar la Pascua en tu casa con mis discípulos».
19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח	19 Ellos hicieron como Jesús les había ordenado y prepararon la Pascua.
20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר	20 Al atardecer, estaba a la mesa con los Doce
21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני	21 y, mientras comían, Jesús les dijo: «Les aseguro que uno de ustedes me entregará».
22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני	22 Profundamente apenados, ellos empezaron a preguntarle uno por uno: «¿Seré yo, Señor?».
23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני	23 El respondió: «El que acaba de servirse de la misma fuente que yo, ese me va a entregar.
24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד	24 El Hijo del hombre se va, como está escrito de él, pero ¡ay de aquel por quien el Hijo del hombre será entregado: más le valdría no haber nacido!».
25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת	25 Judas, el que lo iba a entregar, le preguntó: «¿Seré yo, Maestro?». «Tú lo has dicho», le respondió Jesús.
26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי	26 Mientras comían, Jesús tomó el pan, pronunció la bendición, lo partió y lo dio a sus discípulos, diciendo: «Tomen y coman, esto es mi Cuerpo».
27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם	27 Después tomó una copa, dio gracias y se la entregó, diciendo: «Beban todos de ella,
28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים	28 porque esta es mi Sangre, la Sangre de la Alianza, que se derrama por muchos para la remisión de los pecados.
29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי	29 Les aseguro que desde ahora no beberé más de este fruto de la vid, hasta el día en que beba con ustedes el vino nuevo en el Reino de mi Padre».
30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים	30 Después del canto de los Salmos, salieron hacia el monto de los Olivos.
31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן	31 Entonces Jesús les dijo: «Esta misma noche, ustedes se van a escandalizar a causa de mí. Porque dice la Escritura: Heriré al pastor, y se dispersarán las ovejas del rebaño.
32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה	32 Pero después que yo resucite, iré antes que ustedes a Galilea».
33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל	33 Pedro, tomando la palabra, le dijo: «Aunque todos se escandalicen por tu causa, yo no me escandalizaré jamás».
34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים	34 Jesús le respondió: «Te aseguro que esta misma noche, antes que cante el gallo, me habrás negado tres veces».
35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים	35 Pedro le dijo: «Aunque tenga que morir contigo, jamás te negaré». Y todos los discípulos dijeron lo mismo.
36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי	36 Cuando Jesús llegó con sus discípulos a una propiedad llamada Getsemaní, les dijo: «Quédense aquí, mientras yo voy allí a orar».
37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג	37 Y llevando con él a Pedro y a los dos hijos de Zebedeo, comenzó a entristecerse y a angustiarse.
38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי	38 Entonces les dijo: «Mi alma siente una tristeza de muerte. Quédense aquí, velando conmigo».
39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך	39 Y adelantándose un poco, cayó con el rostro en tierra, orando así: «Padre mío, si es posible, que pase lejos de mí este cáliz, pero no se haga mi voluntad, sino la tuya».
40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת	40 Después volvió junto a sus discípulos y los encontró durmiendo. Jesús dijo a Pedro: «¿Es posible que no hayan podido quedarse despiertos conmigo, ni siquiera una hora?
41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה	41 Estén prevenidos y oren para no caer en tentación, porque el espíritu está dispuesto, pero la carne es débil».
42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך	42 Se alejó por segunda vez y suplicó: «Padre mío, si no puede pasar este cáliz sin que yo lo beba, que se haga tu voluntad».
43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות	43 Al regresar los encontró otra vez durmiendo, porque sus ojos se cerraban de sueño.
44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה	44 Nuevamente se alejó de ellos y oró por tercera vez, repitiendo las mismas palabras.
45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים	45 Luego volvió junto a sus discípulos y les dijo: «Ahora pueden dormir y descansar: ha llegado la hora en que el Hijo del hombre va a ser entregado en manos de los pecadores.
46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי	46 ¡Levántense! ¡Vamos! Ya se acerca el que me va a entregar».
47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם	47 Jesús estaba hablando todavía, cuando llegó Judas, uno de los Doce, acompañado de una multitud con espadas y palos, enviada por los sumos sacerdotes y los ancianos del pueblo.
48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו	48 El traidor les había dado la señal: «Es aquel a quien voy a besar. Deténganlo».
49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו	49 Inmediatamente se acercó a Jesús, diciéndole: «Salud, Maestro», y lo besó.
50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו	50 Jesús le dijo: «Amigo, ¡cumple tu cometido!». Entonces se abalanzaron sobre él y lo detuvieron.
51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו	51 Uno de los que estaban con Jesús sacó su espada e hirió al servidor del Sumo Sacerdote, cortándole la oreja.
52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו	52 Jesús le dijo: «Guarda tu espada, porque el que a hierro mata a hierro muere.
53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים	53 ¿O piensas que no puedo recurrir a mi Padre? El pondría inmediatamente a mi disposición más de doce legiones de ángeles.
54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה	54 Pero entonces, ¿cómo se cumplirían las Escrituras, según las cuales debe suceder así?».
55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי	55 Y en ese momento dijo Jesús a la multitud: «¿Soy acaso un ladrón, para que salgan a arrestarme con espadas y palos? Todos los días me sentaba a enseñar en el Templo, y ustedes no me detuvieron».
56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו	56 Todo esto sucedió para que se cumpliera lo que escribieron los profetas. Entonces todos los discípulos lo abandonaron y huyeron.
57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים	57 Los que habían arrestado a Jesús lo condujeron a la casa del Sumo Sacerdote Caifás, donde se habían reunido los escribas y los ancianos.
58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר	58 Pedro lo seguía de lejos hasta el palacio del Sumo Sacerdote; entró y se sentó con los servidores, para ver cómo terminaba todo.
59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו	59 Los sumos sacerdotes y todo el Sanedrín buscaban un falso testimonio contra Jesús para poder condenarlo a muerte;
60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר	60 pero no lo encontraron, a pesar de haberse presentado numerosos testigos falsos. Finalmente, se presentaron dos
61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים	61 que declararon: «Este hombre dijo: "Yo puedo destruir el Templo de Dios y reconstruirlo en tres días"».
62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה	62 El Sumo Sacerdote, poniéndose de pie, dijo a Jesús: «¿No respondes nada? ¿Qué es lo que estos declaran contra ti?».
63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים	63 Pero Jesús callaba. El Sumo Sacerdote insistió: «Te conjuro por el Dios vivo a que me digas si tú eres el Mesías, el Hijo de Dios».
64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים	64 Jesús le respondió: «Tú lo has dicho. Además, les aseguro que de ahora en adelante verán al hijo del hombre sentarse a la derecha del Todopoderoso y venir sobre las nubes del cielo».
65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו	65 Entonces el Sumo Sacerdote rasgó sus vestiduras, diciendo: «Ha blasfemado. ¿Qué necesidad tenemos ya de testigos? Ustedes acaban de oír la blasfemia.
66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא	66 ¿Qué les parece?». Ellos respondieron: «Merece la muerte».
67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי	67 Luego lo escupieron en la cara y lo abofetearon. Otros lo golpeaban,
68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך	68 diciéndole: «Tú, que eres el Mesías, profetiza, dinos quién te golpeó».
69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי	69 Mientras tanto, Pedro estaba sentado afuera, en el patio. Una sirvienta se acercó y le dijo: «Tú también estabas con Jesús, el Galileo».
70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת	70 Pero él lo negó delante de todos, diciendo: «No sé lo que quieres decir».
71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי	71 Al retirarse hacia la puerta, lo vio otra sirvienta y dijo a los que estaban allí: «Este es uno de los que acompañaban a Jesús, el Nazareno».
72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש	72 Y nuevamente Pedro negó con juramento: «Yo no conozco a ese hombre».
73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך	73 Un poco más tarde, los que estaban allí se acercaron a Pedro y le dijeron: «Seguro que tú también eres uno de ellos; hasta tu acento te traiciona».
74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול	74 Entonces Pedro se puso a maldecir y a jurar que no conocía a ese hombre. En seguida cantó el gallo,
75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי	75 y Pedro recordó las palabras que Jesús había dicho: «Antes que cante el gallo, me negarás tres veces». Y saliendo, lloró amargamente.