| 1 עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל | 1 וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיֹות בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיֹות מֹושֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמֹוצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עֹולָם |
| 2 ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם | 2 לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יֹולֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
| 3 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל | 3 וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאֹון שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ |
| 4 ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ | 4 וְהָיָה זֶה שָׁלֹום אַשּׁוּר ׀ כִּי־יָבֹוא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם |
| 5 והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם | 5 וְרָעוּ אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת־אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבֹוא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ׃ ס |
| 6 ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו | 6 וְהָיָה ׀ שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם |
| 7 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם | 7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגֹּויִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמֹות יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי־צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל |
| 8 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל | 8 תָּרֹם יָדְךָ עַל־צָרֶיךָ וְכָל־אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ׃ פ |
| 9 תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו | 9 וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ |
| 10 והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך | 10 וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל־מִבְצָרֶיךָ |
| 11 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך | 11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעֹונְנִים לֹא יִהְיוּ־לָךְ |
| 12 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך | 12 וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבֹותֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה עֹוד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ |
| 13 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך | 13 וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ |
| 14 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך | 14 וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ׃ ס |
| 15 ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו | |
