Malachì (מלאכי) - Malachia 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו	1 Jonas en fut très mécontent, il se mit même en colère.
2 ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה	2 Il fit sa prière à Yahvé: “Ah Yahvé, c’est bien ce que je disais quand j’étais encore dans mon pays, et c’est pour cela que je me suis empressé de fuir à Tarsis. Je te connaissais comme le Dieu qui pardonne et fait miséricorde, lent à la colère, riche en bonté et vite fatigué de punir.
3 ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי	3 Dans ces conditions prends ma vie, Yahvé, car la mort vaut mieux pour moi que la vie.”
4 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך	4 Yahvé lui répondit: “Crois-tu que tu aies raison de te mettre en colère?”
5 ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר	5 Jonas sortit de la ville du côté de l’est, et là il s’installa; il se fit une cabane pour y rester à l’ombre et voir ce qui arriverait à la ville.
6 וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה	6 Yahvé Dieu fit pousser un ricin pour lui faire de l’ombre sur la tête et calmer sa colère. Le ricin grandit au-dessus de Jonas qui en était tout heureux,
7 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש	7 mais le lendemain, au petit matin, Dieu fit venir un ver qui piqua le ricin; il se dessécha.
8 ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי	8 Puis au lever du soleil Dieu fit venir de l’est un vent brûlant. Le soleil tapait si fort sur la tête de Jonas, qu’il se trouva mal et souhaita la mort. Il dit: “La mort vaut mieux pour moi que la vie.”
9 ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות	9 Mais Dieu lui dit: “As-tu raison de te mettre en colère pour ce ricin?” Il répondit: “Oui, j’ai bien raison d’être fâché à mort!”
10 ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד	10 Alors Yahvé lui dit: “Tu te mets bien en peine pour ce ricin qui ne t’a coûté aucun travail et que tu n’as pas fait grandir, qui a poussé en une nuit et qui était sec la nuit suivante.
11 ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה	11 Et moi, je ne devrais pas me mettre en peine pour Ninive, la grande ville, où vivent plus de 120 000 personnes qui ne distinguent pas le bien et le mal, sans parler de tous les animaux?”