Vaikrà (ויקרא) - Levitico 26

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם	1 Ego Dominus Deus vester : non facietis vobis idolum, et sculptile, nec titulos erigetis, nec insignem lapidem ponetis in terra vestra, ut adoretis eum. Ego enim sum Dominus Deus vester.
2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה	2 Custodite sabbata mea, et pavete ad sanctuarium meum. Ego Dominus.
3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם	3 Si in præceptis meis ambulaveritis, et mandata mea custodieritis, et feceritis ea, dabo vobis pluvias temporibus suis,
4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו	4 et terra gignet germen suum, et pomis arbores replebuntur.
5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם	5 Apprehendet messium tritura vindemiam, et vindemia occupabit sementem : et comedetis panem vestrum in saturitate, et absque pavore habitabitis in terra vestra.
6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם	6 Dabo pacem in finibus vestris : dormietis, et non erit qui exterreat. Auferam malas bestias, et gladius non transibit terminos vestros.
7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב	7 Persequemini inimicos vestros, et corruent coram vobis.
8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב	8 Persequentur quinque de vestris centum alienos, et centum de vobis decem millia : cadent inimici vestri gladio in conspectu vestro.
9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם	9 Respiciam vos, et crescere faciam : multiplicabimini, et firmabo pactum meum vobiscum.
10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו	10 Comedetis vetustissima veterum, et vetera novis supervenientibus projicietis.
11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם	11 Ponam tabernaculum meum in medio vestri, et non abjiciet vos anima mea.
12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם	12 Ambulabo inter vos, et ero Deus vester, vosque eritis populus meus.
13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות	13 Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægyptiorum, ne serviretis eis : et qui confregi catenas cervicum vestrarum, ut incederetis erecti.
14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה	14 Quod si non audieritis me, nec feceritis omnia mandata mea,
15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי	15 si spreveritis leges meas, et judicia mea contempseritis, ut non faciatis ea quæ a me constituta sunt, et ad irritum perducatis pactum meum :
16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם	16 ego quoque hæc faciam vobis : visitabo vos velociter in egestate, et ardore, qui conficiat oculos vestros, et consumat animas vestras. Frustra seretis sementem, quæ ab hostibus devorabitur.
17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם	17 Ponam faciem meam contra vos, et corruetis coram hostibus vestris, et subjiciemini his qui oderunt vos : fugietis, nemine persequente.
18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם	18 Sin autem nec sic obedieritis mihi, addam correptiones vestras septuplum propter peccata vestra,
19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה	19 et conteram superbiam duritiæ vestræ. Daboque vobis cælum desuper sicut ferrum, et terram æneam.
20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו	20 Consumetur incassum labor vester, non proferet terra germen, nec arbores poma præbebunt.
21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם	21 Si ambulaveritis ex adverso mihi, nec volueritis audire me, addam plagas vestras in septuplum propter peccata vestra :
22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם	22 immittamque in vos bestias agri, quæ consumant vos, et pecora vestra, et ad paucitatem cuncta redigant, desertæque fiant viæ vestræ.
23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי	23 Quod si nec sic volueritis recipere disciplinam, sed ambulaveritis ex adverso mihi :
24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם	24 ego quoque contra vos adversus incedam, et percutiam vos septies propter peccata vestra,
25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב	25 inducamque super vos gladium ultorem fœderis mei. Cumque confugeritis in urbes, mittam pestilentiam in medio vestri, et trademini in manibus hostium,
26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו	26 postquam confregero baculum panis vestri : ita ut decem mulieres in uno clibano coquant panes, et reddant eos ad pondus : et comedetis, et non saturabimini.
27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי	27 Sin autem nec per hæc audieritis me, sed ambulaveritis contra me :
28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם	28 et ego incedam adversus vos in furore contrario, et corripiam vos septem plagis propter peccata vestra :
29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו	29 ita ut comedatis carnes filiorum vestrorum et filiarum vestrarum.
30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם	30 Destruam excelsa vestra, et simulacra confringam. Cadetis inter ruinas idolorum vestrorum, et abominabitur vos anima mea,
31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם	31 in tantum ut urbes vestras redigam in solitudinem, et deserta faciam sanctuaria vestra, nec recipiam ultra odorem suavissimum.
32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה	32 Disperdamque terram vestram, et stupebunt super ea inimici vestri, cum habitatores illius fuerint.
33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה	33 Vos autem dispergam in gentes, et evaginabo post vos gladium, eritque terra vestra deserta, et civitates vestræ dirutæ.
34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה	34 Tunc placebunt terræ sabbata sua cunctis diebus solitudinis suæ : quando fueritis
35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה	35 in terra hostili, sabbatizabit, et requiescet in sabbatis solitudinis suæ, eo quod non requieverit in sabbatis vestris quando habitabatis in ea.
36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף	36 Et qui de vobis remanserint, dabo pavorem in cordibus eorum in regionibus hostium, terrebit eos sonitus folii volantis, et ita fugient quasi gladium : cadent, nullo persequente,
37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם	37 et corruent singuli super fratres suos, quasi bella fugientes, nemo vestrum inimicis audebit resistere.
38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם	38 Peribitis inter gentes, et hostilis vos terra consumet.
39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו	39 Quod si et de iis aliqui remanserint, tabescent in iniquitatibus suis, in terra inimicorum suorum, et propter peccata patrum suorum et sua affligentur :
40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי	40 donec confiteantur iniquitates suas, et majorum suorum, quibus prævaricati sunt in me, et ambulaverunt ex adverso mihi.
41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם	41 Ambulabo igitur et ego contra eos, et inducam illos in terram hostilem, donec erubescat incircumcisa mens eorum : tunc orabunt pro impietatibus suis.
42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר	42 Et recordabor fœderis mei, quod pepigi cum Jacob, et Isaac, et Abraham. Terræ quoque memor ero :
43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם	43 quæ cum relicta fuerit ab eis, complacebit sibi in sabbatis suis, patiens solitudinem propter illos. Ipsi vero rogabunt pro peccatis suis, eo quod abjecerint judicia mea, et leges meas despexerint.
44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם	44 Et tamen etiam cum essent in terra hostili, non penitus abjeci eos, neque sic despexi ut consumerentur, et irritum facerent pactum meum cum eis. Ego enim sum Dominus Deus eorum,
45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה	45 et recordabor fœderis mei pristini, quando eduxi eos de terra Ægypti in conspectu gentium, ut essem Deus eorum. Ego Dominus. Hæc sunt judicia atque præcepta et leges quas dedit Dominus inter se et filios Israël in monte Sinai per manum Moysi.
46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה