Joel (יואל) - Gioele 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו	1 Malheur à ceux qui font des lois injustes et n’écrivent que pour instituer l’oppression.
2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו	2 Ils privent les malheureux de leur dû et jouent avec les droits des pauvres de mon peuple. Les veuves deviennent leur proie, ils dépouillent l’orphelin.
3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם	3 Que ferez-vous au jour du règlement de comptes? Où fuirez-vous pour chercher du secours lorsque viendra la ruine imprévue? Où déposerez-vous vos trésors?
4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה	4 Rien à faire! Vous serez chargés de chaînes, ou vous tomberez parmi les morts. Car la colère de Yahvé n’est toujours pas satisfaite, sa main menace encore!
5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי	5 Malheur à l’Assyrie, le fouet de ma colère, le bâton que je lève dans ma fureur,
6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות	6 que je dresse contre une nation hypocrite, que j’envoie contre le peuple qui me met en colère pour en ramasser les dépouilles et emporter tout le butin, pour le piétiner comme on piétine la terre des rues.
7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט	7 Mais le roi d’Assyrie n’entre pas dans ce projet, il ne voit pas ainsi les choses, Lui n’a qu’une idée en tête: détruire, supprimer de nombreuses nations.
8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים	8 Il se dit: “Tous mes chefs ne valent-ils pas des rois?
9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון	9 N’ai-je pas eu Kalno après Karkémich, Samarie après Damas, Hamat après Arpad?
10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון	10 J’ai bien su frapper les royaumes des idoles, plus riches en statues que Jérusalem et Samarie.
11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה	11 Ce que j’ai fait à Samarie et ses idoles, je le ferai pour Jérusalem et ses objets sacrés.”
12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו	12 Mais voilà, quand le Seigneur aura terminé son œuvre sur la montagne de Sion, à Jérusalem, il s’en prendra à l’insolence du roi d’Assyrie qui est si fier de ses exploits:
13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים	13 “Tout cela, dit-il, je l’ai fait parce que je suis fort, parce que je suis sage et intelligent! J’ai déplacé les frontières des peuples, j’ai pillé leurs richesses, j’ai ruiné des villes habitées.
14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף	14 De ma main j’ai pris les trésors des peuples, comme on ramasse dans un nid des œufs abandonnés, et pas un n’a battu de l’aile, aucun n’a ouvert le bec ou poussé un cri.”
15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ	15 Qui doit se vanter, la hache ou celui qui s’en sert? Qui doit être fier, la scie ou celui qui travaille avec? Est-ce le fouet qui met en mouvement celui qui le lève? Entre le bâton et celui qui n’est pas de bois, qui soulève l’autre?
16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש	16 Aussi le Seigneur, Yahvé Sabaot, est près de frapper et de consumer les puissants d’Assyrie. Le feu va prendre sous leur faste, et ce sera un brasier.
17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד	17 Oui, la Lumière d’Israël sera un feu, et son Saint, une flamme. En un seul jour elle va brûler et dévorer, ses ronces et ses épines.
18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס	18 La gloire de sa forêt et ses arbres fruitiers se défait, disparaît, corps et âme; elle perd le souffle et meurt.
19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם	19 Il reste si peu d’arbres dans la forêt qu’un enfant pourrait les compter.
20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת	20 En ces jours-là le reste d’Israël, les survivants de la maison de Jacob, cesseront de s’appuyer sur celui qui les bat; ils seront fidèles et ils s’appuieront sur Yahvé, le Saint d’Israël.
21 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור	21 Un reste reviendra vers le Dieu fort, le reste de Jacob.
22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה	22 Oui, Israël! Même si ton peuple était nombreux comme le sable du bord des mers, seul un reste reviendrait. La ruine est décidée, justice entière sera faite.
23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ	23 Le Seigneur fera dans tout le pays extermination et nettoyage.
24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים	24 C’est pourquoi, voici ce que dit le Seigneur, Yahvé Sabaot: “Ô mon peuple, toi qui habites en Sion, ne tremble pas devant l’Assyrie qui te frappe de son bâton et use avec toi de la trique, comme faisaient les Égyptiens.
25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם	25 Car dans bien peu de temps ma colère s’apaisera et c’est lui que ma fureur détruira.
26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים	26 Yahvé Sabaot lèvera le fouet contre lui comme il a frappé Madian au Rocher d’Oreb, comme il a frappé l’Égypte avec le bâton qu’il tenait levé sur la mer.
27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן	27 Alors, en ce jour-là, le fardeau tombera de ton épaule, son joug tombera de ton cou, et l’abondance remplacera l’oppression.
28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו	28 L’Assyrien est monté contre Ayat, il est passé à Migron, il a laissé ses bagages à Mikmas.
29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה	29 Il a traversé le défilé, puis il a dit: “Guéba sera le point d’étape.” Rama a tremblé, Guibéa de Saül s’est enfuie.
30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות	30 Fais-toi entendre Bat-Gallim! Fais attention Laïcha! Réponds-lui Anatot!
31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו	31 Madména s’est enfuie; les habitants de Guébim se sont cachés.
32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם	32 Aujourd’hui il fera halte à Nob et déjà il tend la main vers la montagne de la fille de Sion, vers la colline de Jérusalem.
33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו	33 Mais voici que le Seigneur, Yahvé Sabaot, a pris la hache, il abat les branches; ceux qui se dressent haut sont coupés, les orgueilleux sont rabaissés.
34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול	34 Sa lame tranche les taillis de la forêt et le Liban s’affaisse avec sa gloire.