Shemòt (שמות) - Esodo 32

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו	1 Le peuple vit que Moïse tardait à descendre de la montagne. Alors le peuple se rassembla autour d’Aaron et lui dit: “Tu vas nous faire un dieu qui marche devant nous, car ce Moïse, l’homme qui nous a fait sortir du pays d’Égypte, nous ne savons pas ce qu’il est devenu!”
2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי	2 Aaron leur dit: “Enlevez les boucles d’or que vos femmes, vos fils et vos filles portent à leurs oreilles, et apportez-les moi.”
3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן	3 Ils enlevèrent tous les boucles d’or qu’ils avaient à leurs oreilles et ils les apportèrent à Aaron.
4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים	4 Lui reçut tout cela de leurs mains, on le façonna avec un burin et on en fit un veau de métal fondu. Ils s’écrièrent alors: “Israël! Voici ton Dieu qui t’a fait sortir du pays d’Égypte!”
5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר	5 Voyant ce veau, Aaron construisit un autel devant lui; puis il cria d’une voix forte: “Demain sera une fête pour Yahvé!”
6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק	6 Le lendemain matin ils se levèrent, offrirent des sacrifices par le feu et présentèrent des offrandes. Le peuple s’assit pour manger et pour boire, puis on se leva pour se divertir.
7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים	7 Yahvé dit alors à Moïse: “Va, redescends! Car ton peuple s’est corrompu, ce peuple que tu as fait sortir du pays d’Égypte!
8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים	8 Ils n’ont pas été longs à se détourner de la voie que je leur avais enseignée: ils se sont fait un veau de métal fondu, ils se sont prosternés devant lui et lui ont présenté des sacrifices. Ils ont même dit: Israël, voici tes dieux qui t’ont fait sortir du pays d’Égypte!”
9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא	9 Yahvé dit encore à Moïse: “J’ai bien compris que ce peuple a la nuque raide.
10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול	10 Laisse-moi donc déchaîner contre eux ma colère: je vais les faire disparaître, mais je ferai sortir de toi une grande nation.”
11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה	11 Moïse voulut calmer Yahvé son Dieu, il lui dit: “Yahvé! Pourquoi te fâcher contre ton peuple que tu as fait sortir d’Égypte en déployant toute ta puissance?
12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך	12 Veux-tu que les Égyptiens disent: Il avait une arrière-pensée quand il les a fait sortir; il voulait les tuer dans les montagnes et les faire disparaître de la surface de la terre? Remets-toi de ta colère et renonce au mal que tu veux faire à ton peuple.
13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם	13 Souviens-toi d’Abraham, d’Isaac et de Jacob, tes serviteurs. Tu leur as juré par toi-même: Je rendrai votre descendance aussi nombreuse que les étoiles du ciel, et tout le pays dont j’ai parlé, je le donnerai à tes descendants afin qu’ils le possèdent pour toujours.”
14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו	14 Ainsi donc Yahvé renonça au mal qu’il voulait faire à son peuple.
15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים	15 Moïse redescendit de la montagne, tenant dans sa main les deux tables du Témoignage: elles étaient écrites des deux côtés, sur les deux faces.
16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת	16 Les tables étaient l’œuvre de Dieu et l’écriture gravée sur les tables était l’écriture de Dieu.
17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה	17 Josué entendit le vacarme du peuple en fête et dit à Moïse: “Mais c’est un bruit de guerre dans le camp!”
18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע	18 Moïse répondit: “Ce n’est ni un chant de victoire, ni un chant de défaite, ce que j’entends, ce sont des chœurs alternés.”
19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר	19 Quand Moïse approcha du camp, il vit le veau et les danses. Alors, au comble de la colère, il jeta les tables et les brisa au pied de la montagne.
20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל	20 Moïse s’empara du veau qu’ils avaient fabriqué, il le brûla au feu, il le broya et le réduisit en poudre; puis il jeta la poudre dans de l’eau qu’il fit boire aux Israélites.
21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה	21 Moïse dit à Aaron: “Que t’a fait ce peuple pour que tu lui fasses commettre un si grand péché?”
22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא	22 Aaron lui répondit: “Ne te mets pas en colère contre moi, mon seigneur! Tu sais toi-même combien ce peuple est porté au mal.
23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו	23 Ils m’ont dit: Fais-nous un Dieu qui marche devant nous, car ce Moïse, l’homme qui nous a fait monter du pays d’Égypte, nous ne savons pas ce qu’il est devenu.
24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה	24 Alors je leur ai dit: Qui a de l’or parmi vous? Ils l’ont aussitôt enlevé de leurs oreilles et me l’ont donné; je l’ai jeté dans le feu et il en est sorti ce veau.”
25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם	25 Moïse se rendit compte que le peuple était déchaîné par la faute d’Aaron, et ses ennemis auraient bien eu de quoi le mépriser.
26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי	26 Alors Moïse, debout à la porte du camp, s’écria: “Que ceux qui sont pour Yahvé viennent à moi!” Et tous les fils de Lévi se rassemblèrent autour de lui.
27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו	27 Il leur dit: “Voici ce que dit Yahvé, le Dieu d’Israël: Prenez chacun votre épée, et passez et repassez dans le camp, d’une porte à l’autre! Exterminez frères, compagnons ou amis!”
28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש	28 Les fils de Lévi firent ce que Moïse leur avait dit, et ce jour-là il y eut environ 3 000 victimes dans le peuple.
29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה	29 Alors Moïse leur dit: “Aujourd’hui vous vous êtes consacrés à Yahvé par le sang, peut-être le sang d’un fils ou d’un frère, c’est pourquoi il vous donne aujourd’hui la bénédiction.”
30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם	30 Le lendemain Moïse dit au peuple: “Vous avez commis un grand péché, mais je vais monter vers Yahvé, peut-être obtiendrai-je le pardon de votre péché.”
31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב	31 Moïse revint donc vers Yahvé et lui dit: “Ce peuple a commis un grand péché, ils se sont fait un dieu en or;
32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת	32 veux-tu pourtant leur pardonner?… Sinon, efface-moi du livre que tu as écrit.”
33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי	33 Yahvé dit à Moïse: “Celui qui a péché contre moi, c’est lui que j’effacerai de mon livre.
34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם	34 Pour l’instant, va et conduis ce peuple où je t’ai dit! Mon ange marchera devant toi mais, au jour du châtiment, je les punirai pour leur péché.”
35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן	35 Yahvé frappa donc le peuple pour le veau qu’ils avaient fait, pour le veau qu’avait fabriqué Aaron.