Shemòt (שמות) - Esodo 22

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה	1 אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לֹו דָּמִים
2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים	2 אִם־זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לֹו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם־אֵין לֹו וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתֹו
3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו	3 אִם־הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדֹו הַגְּנֵבָה מִשֹּׁור עַד־חֲמֹור עַד־שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם׃ ס
4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם	4 כִּי יַבְעֶר־אִישׁ שָׂדֶה אֹו־כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת־ [בְּעִירָה כ] (בְּעִירֹו ק) וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמֹו יְשַׁלֵּם׃ ס
5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם	5 כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אֹו הַקָּמָה אֹו הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת־הַבְּעֵרָה׃ ס
6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה	6 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כֶּסֶף אֹו־כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם־יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם
7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים	7 אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱלֹהִים אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ
8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו	8 עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שֹׁור עַל־חֲמֹור עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ ס
9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו	9 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמֹור אֹו־שֹׁור אֹו־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אֹו־נִשְׁבַּר אֹו־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה
10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה	10 שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם
11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם	11 וְאִם־גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמֹּו יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו
12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו	12 אִם־טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם׃ פ
13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם	13 וְכִי־יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אֹו־מֵת בְּעָלָיו אֵין־עִמֹּו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם
14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם	14 אִם־בְּעָלָיו עִמֹּו לֹא יְשַׁלֵּם אִם־שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרֹו׃ ס
15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו	15 וְכִי־יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לֹּו לְאִשָּׁה
16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה	16 אִם־מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לֹו כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת׃ ס
17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת	17 מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה׃ ס
18 מכשפה לא תחיה	18 כָּל־שֹׁכֵב עִם־בְּהֵמָה מֹות יוּמָת׃ ס
19 כל שכב עם בהמה מות יומת	19 זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדֹּו
20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו	20 וְגֵר לֹא־תֹונֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים	21 כָּל־אַלְמָנָה וְיָתֹום לֹא תְעַנּוּן
22 כל אלמנה ויתום לא תענון	22 אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתֹו כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתֹו
23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו	23 וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנֹות וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים׃ פ
24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים	24 אִם־כֶּסֶף ׀ תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לֹו כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ
25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך	25 אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לֹו
26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו	26 כִּי הִוא [כְסוּתָה כ] (כְסוּתֹו ק) לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתֹו לְעֹרֹו בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי׃ ס
27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני	27 אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר
28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר	28 מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכֹור בָּנֶיךָ תִּתֶּן־לִּי
29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי	29 כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם־אִמֹּו בַּיֹּום הַשְּׁמִינִי תִּתְּנֹו־לִי
30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי	30 וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֹו׃ ס
31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו