Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 30

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל	1 Ézékias envoya des messagers par tout Israël et tout Juda - il écrivit même des lettres en ce sens à Éphraïm et à Manassé - pour que l’on vienne à la Maison de Yahvé à Jérusalem, afin de célébrer une Pâque en l’honneur de Yahvé, Dieu d’Israël.
2 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני	2 Le roi, les chefs et toute l’assemblée de Jérusalem, tombèrent d’accord pour célébrer la Pâque au second mois
3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם	3 car on n’avait pas pu la célébrer en son temps: les prêtres ne s’étaient pas purifiés en nombre suffisant et le peuple n’était pas encore rassemblé à Jérusalem.
4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל	4 La décision parut juste au yeux du roi et de toute l’assemblée,
5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב	5 à la suite de quoi ils décidèrent de faire passer un avis dans tout Israël, de Bersabée jusqu’à Dan, pour que l’on vienne célébrer une Pâque en l’honneur de Yahvé Dieu d’Israël. En effet, ceux qui l’avaient fait conformément à l’Écriture, étaient peu nombreux.
6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור	6 Les messagers partirent donc dans tout Israël et tout Juda avec les lettres signées de la main du roi et des chefs qui contenaient les instructions du roi: “Israélites! Revenez à Yahvé, Dieu d’Abraham et d’Israël, pour qu’il revienne lui aussi vers les survivants, vers vous qui avez échappé à la main des rois d’Assyrie.
7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים	7 Ne soyez pas comme vos pères et vos frères qui ont été infidèles à Yahvé, le Dieu de leurs pères: il les a livrés à la ruine comme vous l’avez vu.
8 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו	8 Ne faites plus maintenant la forte tête comme l’ont fait vos pères, rendez gloire à Yahvé, venez au sanctuaire qu’il a consacré pour toujours; servez Yahvé votre Dieu, et lui détournera de vous sa violente colère.
9 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו	9 Si vous revenez à Yahvé, vos frères et vos fils trouveront grâce auprès de leurs gardiens et reviendront en ce pays, car Yahvé votre Dieu est bon et fait miséricorde. Si vous revenez à lui, il ne détournera pas de vous son visage.”
10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם	10 Les messagers allaient de ville en ville dans le pays d’Éphraïm et de Manassé et jusqu’en Zabulon; mais on riait d’eux, on se moquait d’eux.
11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם	11 Quelques hommes d’Asher cependant, de Manassé et de Zabulon, firent pénitence et vinrent à Jérusalem.
12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה	12 La main de Dieu était à l’œuvre en Juda pour leur donner un seul cœur et pour exécuter l’ordre du roi et des chefs, selon la parole de Yahvé.
13 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד	13 Un peuple nombreux se trouva donc rassemblé à Jérusalem au second mois pour célébrer la fête des Azymes: c’était une énorme assemblée.
14 ויקמו ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון	14 Ils se mirent au travail, firent disparaître les autels à travers Jérusalem; tous les autels à encens furent jetés dans le torrent du Cédron.
15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה	15 On immola la Pâque au 14 du second mois. Tout confus, les prêtres et les lévites se purifièrent et firent avancer les holocaustes vers la Maison de Yahvé.
16 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים	16 Ils se tenaient à leur poste selon la règle, selon la Loi de Moïse, l’homme de Dieu; les prêtres faisaient l’aspersion avec le sang reçu de la main des lévites.
17 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה	17 Comme beaucoup dans l’assemblée ne s’étaient pas purifiés, les lévites étaient chargés d’immoler les victimes pascales pour tous ceux qui n’étaient pas purs, et de les consacrer à Yahvé.
18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד	18 La plus grande partie du peuple, beaucoup de gens d’Éphraïm, de Manassé et de Zabulon, ne s’étaient pas purifiés: ils avaient mangé la Pâque sans se conformer à ce qui est écrit. Ézékias pria donc pour eux: “Que Yahvé qui est bon, pardonne
19 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש	19 à tous ceux qui s’appliquent à rechercher Yahvé, le Dieu de leurs pères, même s’ils n’ont pas la pureté nécessaire pour les rites sacrés.”
20 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם	20 Yahvé écouta Ézékias et il épargna le peuple.
21 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז ליהוה	21 Les Israélites qui étaient à Jérusalem, célébrèrent donc la fête des Azymes durant sept jours, au milieu de la joie générale. Jour après jour les lévites et les prêtres louaient Yahvé au son puissant des instruments sacrés.
22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם	22 Ézékias sut parler au cœur de tous les lévites qui se montraient si zélés pour le culte de Yahvé. On termina la semaine de célébration en offrant des sacrifices de communion, rendant grâces à Yahvé, le Dieu des pères.
23 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה	23 Alors toute l’assemblée décida d’un commun accord de célébrer encore sept autres jours: on les fêta dans la joie,
24 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב	24 car Ézékias, roi de Juda, avait prélevé pour l’assemblée 1 000 taureaux et 7 000 moutons; de leur côté les chefs avaient prélevé 1 000 taureaux et 10 000 moutons. Cette fois les prêtres s’étaient purifiés en grand nombre.
25 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה	25 Toute l’assemblée de Juda était dans la joie, et avec elle les prêtres et les lévites, et de même l’assemblée venue d’Israël, aussi bien ceux qui étaient venus d’Israël pour quelques jours, que ceux qui habitaient en Juda.
26 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם	26 La joie était grande à Jérusalem car, depuis les jours de Salomon fils de David, roi d’Israël, on n’avait rien vu de semblable.
27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים	27 Les prêtres-lévites se levèrent et bénirent le peuple; on entendait leurs voix, leurs prières qui montaient jusqu’aux cieux, là où habite Sa Sainteté.