M'lakhim (מלכים) - 2 Re 6

MODERN HEBREW BIBLE	KÁLDI-NEOVULGÁTA
1 ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו	1 Majd azt mondták a prófétafiak Elizeusnak: »Íme, ez a hely, ahol felügyeleted alatt lakunk, szűk nekünk.
2 נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו	2 Hadd menjünk el a Jordánhoz s hadd hozzon mindenki az erdőből egy-egy szálfát, hogy ott lakóhelyet építsünk magunknak.« Ő azt mondta: »Menjetek el.«
3 ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך	3 Azt mondta erre egyikük: »Gyere azonban te is el szolgáiddal.« Ő felelte: »Elmegyek.«
4 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים	4 El is ment velük. Amikor aztán a Jordánhoz jutottak, vágták a fát.
5 ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול	5 Történt azonban, hogy amint egyikük egy szálfát kivágott, a fejsze vasa beleesett a vízbe. Erre ő felkiáltott s azt mondta: »Jaj, jaj, jaj, uram, ezt is csak kölcsön kaptam.«
6 ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל	6 Azt mondta erre az Isten embere: »Hova esett?« Amikor az megmutatta neki a helyet, ő levágott egy fadarabot, odahajította s felúszott a vas.
7 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו	7 Erre azt mondta: »Vedd ki.« Az kinyújtotta kezét s kivette.
8 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי	8 Szíria királya pedig hadakozott Izraellel s megállapodott szolgáival: »Ezen és ezen a helyen vessünk lest.«
9 וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים	9 Elküldött erre az Isten embere Izrael királyához ezzel az üzenettel: »Vigyázz, ne vonulj át ezen s ezen a helyen, mert ott akarnak lesbe állni a szírek.«
10 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים	10 Elküldött tehát Izrael királya arra a helyre, amelyet neki az Isten embere mondott s előre elfoglalta és vigyázott ott magára nem egyszer, sem kétszer.
11 ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל	11 Felháborodott ezen a dolgon Szíria királyának szíve s összehívta szolgáit és azt mondta: »Miért nem jelentitek nekem, ki az én árulóm Izrael királyánál?«
12 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך	12 Azt mondta erre egyik szolgája: »Nem úgy van az, uram király, de Elizeus próféta, aki Izraelben van, megjelent minden szót Izrael királyának, amelyet te a hálókamrádban beszélsz.«
13 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן	13 Azt mondta erre nekik: »Menjetek s nézzétek meg, hol van, hogy odaküldjek s elfogassam.« Jelentették is neki: »Íme, Dótánban van.«
14 וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר	14 Ekkor lovakat, szekereket és erős csapatokat küldött oda s azok, amikor éjjel megérkeztek, körülvették a várost.
15 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה	15 Amikor aztán reggel az Isten emberének szolgája felkelt és kiment, látta a sereget, a lovakat meg a szekereket a város körül s jelentette urának és azt mondta: »Jaj, jaj, jaj, uram, mitévők legyünk?«
16 ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם	16 Ő azonban felelte: »Ne félj, mert többen vannak velünk, mint velük.«
17 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע	17 Majd imádkozott Elizeus és azt mondta: »Uram, nyisd meg a szemét, hadd lásson.« Erre megnyitotta az Úr a legény szemét s az látott: s íme, a hegy tele volt lovakkal s tüzes szekerekkel Elizeus körül.
18 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע	18 Amikor aztán az ellenség felvonult ellene, Elizeus ismét imádkozott az Úrhoz, ezekkel a szavakkal: »Sújtsd, kérlek, vaksággal e nemzetet.« Erre az Úr azzal sújtotta őket, hogy nem láttak, – Elizeus szava szerint.
19 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה	19 Ekkor Elizeus így szólt hozzájuk: »Nem ez az út s nem ez a város, gyertek utánam s majd megmutatom nektek azt az embert, akit kerestek.« Azzal elvitte őket Szamariába.
20 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון	20 Amikor aztán beértek Szamariába, azt mondta Elizeus: »Uram, nyisd meg a szemüket, hadd lássanak.« Erre megnyitotta az Úr a szemüket s látták, hogy Szamaria közepében vannak.
21 ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי	21 Izrael királya, amikor meglátta őket, azt mondta Elizeusnak: »Levágassam-e őket, apám?«
22 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם	22 Ám ő azt mondta: »Ne vágasd le, mert nem kardoddal és íjaddal fogtad el őket, hogy levághatnád őket. Sőt tégy eléjük kenyeret és vizet, hogy egyenek s igyanak s aztán hadd menjenek urukhoz.«
23 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל	23 Erre ő nagy lakomát készített nekik s miután ettek és ittak, elbocsátotta őket s azok elmentek urukhoz. Ettől kezdve nem jöttek többé a szíriai portyázók Izrael földjére.
24 ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון	24 Történt pedig ezek után, hogy Ben-Hadad, Szíria királya egybegyűjtötte egész seregét s felment s ostrom alá vette Szamariát.
25 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף	25 Erre nagy éhínség támadt Szamariában, mert addig ostromolták, amíg egy szamárfejet nyolcvan ezüstön, egy negyed káb galambtrágyát pedig öt ezüstön adtak.
26 ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך	26 Amikor aztán egyszer Izrael királya a várfalon járkált, felkiáltott hozzá egy asszony, s ezt mondta: »Segíts rajtam, uram király.«
27 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב	27 Ő azt mondta: »Ha az Úr nem segít rajtad, én honnan segítselek? A szérűről vagy a sajtóról?« Majd azt mondta neki a király: »Mit akarsz?« Ő azt felelte:
28 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר	28 »Ez az asszony azt mondta nekem: ‘Add ide a fiadat, hogy ma megegyük, holnap aztán megesszük az én fiamat.’
29 ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה	29 Megfőztük tehát a fiamat s megettük. Másnap aztán azt mondtam neki: Add ide a fiadat, hogy megegyük. Ő azonban elrejtette fiát.«
30 ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית	30 Amikor ezt a király meghallotta, megszaggatta ruháját s tovább ment a várfalon; ekkor az egész nép látta, hogy alul a testén szőrzsákot viselt.
31 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום	31 Majd azt mondta a király: »Sújtson engem Isten most és mindenkoron, ha Elizeusnak, Sáfát fiának feje ma rajta marad!«
32 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו	32 Elizeus ekkor a házában ült s körülötte ültek a vének. Odaküldött tehát előre egy embert, de mielőtt még ez a követ odaért volna, ő azt mondta a véneknek: »Tudjátok-e, hogy a gyilkos fia ideküld, hogy fejemet vegyék? Vigyázzatok tehát s ha a követ ideér, zárjátok be az ajtót s ne engedjétek bejönni, mert íme, ura lábának nesze követi őt.«
33 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד	33 Még beszélt velük, amikor megjelent a követ, aki hozzá jött és azt mondta: »Íme, ekkora baj származott az Úrtól, mit várjak még az Úrtól?«