Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו	1 Vennero poi da David in Ebron tutte le tribù d'Israele e dissero: «Noi siamo tue ossa e tua carne;
2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל	2 anche per l'addietro, quando Saul era re sopra di noi, eri tu che conducevi e riconducevi Israele; e il Signore t'ha detto: Tu pascerai il mio popolo d'Israele, tu sarai condottiero d'Israele ».
3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל	3 Essendo adunque andati gli anziani d'Israele dal re in Ebron, il re David fece alleanza con essi in Ebron, davanti al Signore, ed essi unsero David in re sopra Israele.
4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך	4 David aveva trent'anni quando cominciò a regnare; e regnò quarant'anni:
5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה	5 in Ebron, sopra Giuda, sette anni e sei mesi; in Gerusalemme, sopra tutto Israele e Giuda, trentatrè anni.
6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה	6 Il re andò con tutta la gente ch'era con lui, in Gerusalemme, contro i Gebusei, che abitavano nel paese. Ma essi dissero a David: « Non c'entrerai, se non levi i ciechi e gli zoppi che dicono: David non c'entrerà ».
7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד	7 Ma David prese la cittadella di Sion, che è la città di David,
8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית	8 perchè egli aveva in quel giorno proposto un premio a chi avesse percosso i Gebusei, avesse toccato le scanalature dei tetti, e ne avesse levati i ciechi e gli zoppi, che odiavano l'anima di David. Per questo si dice in proverbio: « Il cieco e lo zoppo non entreran nel tempio ».
9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה	9 Poi David si stabilì nella fortezza, e la chiamò Città di David, e vi fece delle costruzioni all'intorno, a partir da Mello, e al di dentro.
10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו	10 E andava sempre avanzando e crescendo, e il Signore degli eserciti era con lui.
11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד	11 Anche Hiram re di Tiro mandò ambasciatori a David, e legni di cedro, legnaioli, lavoratori di pietre per i muri, ed essi edificarono una casa a David.
12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל	12 E David conobbe che il Signore l'aveva confermato re sopra Israele e che aveva innalzato il regno di lui sopra il suo popolo Israele.
13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות	13 David poi prese anche delle concubine e delle mogli di Gerusalemme, dopo ch'era venuto da Ebron, e gli nacquero altri figli e figlie.
14 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה	14 Ecco i nomi di quelli che gli nacquero in Gerusalemme: Samua, Sobab, Natan, Salomone,
15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע	15 Iebahar, Elisua, Nefeg,
16 ואלישמע ואלידע ואליפלט	16 Iafia, Elisama, Elioda ed Elifalet.
17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה	17 Avendo i Filistei inteso che David era stato unto in re sopra Israele, salirono tutti per cercare David. Ma David, avendo ciò udito, discese nella fortezza.
18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים	18 I Filistei vennero e si stesero nella valle dei Rafaim.
19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך	19 Allora David consultò il Signore, dicendo: « Devo salire contro i Filistei? Li darai tu nelle mie mani? » Il Signore rispose a David: « Sali, perchè io darò e metterò nelle tue mani i Filistei ».
20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים	20 David allora andò a Baal Farasim ed ivi li percosse, e disse: « Il Signore ha disperso i miei nemici davanti a me, come si disperdono le acque ». Per questo quel luogo fu detto Baal Farasim.
21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו	21 I Filistei vi lasciarono i loro idoli, che David e la sua gente portaron via.
22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים	22 I Filistei tornarono un'altra volta e si schierarono nella Valle dei Rafaim.
23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים	23 David consultò il Signore: « Devo salire contro i Filistei? Li darai nelle mie mani? » Il Signore rispose: « Non salire di fronte ad essi; ma gira loro dietro e va ad attaccarli dal lato dei peri.
24 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים	24 Quando sentirai il rumore di uno che sembra cammini sopra le cime dei peri, allora comincerai la battaglia, perchè allora il Signore uscirà davanti a te per percuotere il campo dei Filistei».
25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר	25 David, avendo fatto come il Signore gli aveva comandato, percosse i Filistei da Gabaa fino a Gezer.