Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים	1 La mort de Saül survint peu après que David avait massacré les Amalécites: depuis deux jours déjà il était revenu à Siklag.
2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו	2 Le troisième jour un homme arriva du camp de Saül, il avait des habits déchirés et de la terre sur la tête. Dès qu’il arriva près de David, il se jeta à terre et se prosterna.
3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי	3 David lui dit: “D’où viens-tu?” Il répondit: “Je me suis sauvé du camp d’Israël.”
4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו	4 David lui dit: “Comment les choses se sont-elles passées? Dis-le moi donc.” Cet homme répondit: “Le peuple s’est enfui du champ de bataille, beaucoup dans le peuple sont tombés et sont morts, Saül aussi et son fils Jonathan sont morts.”
5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו	5 David dit au jeune homme qui lui apportait cette nouvelle: “Comment sais-tu que Saül et son fils Jonathan sont morts?”
6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו	6 Il répondit: “Je me trouvais par hasard sur les monts de Guelboé. Saül s’appuyait sur sa lance, les chars et les cavaliers le serraient de près.
7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני	7 Alors il me voit, il se retourne et m’appelle. Je lui dis: Me voici.
8 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי	8 Il me dit: Qui es-tu? Je lui dis: Je suis un Amalécite.
9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי	9 Il me dit: Approche-toi et donne-moi la mort, je suis encore plein de force et pourtant me voici pris de vertige.
10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה	10 Alors je me suis approché et je l’ai tué car je savais bien qu’il ne survivrait pas une fois tombé à terre, puis j’ai pris la couronne qui était sur sa tête, la chaîne qu’il portait au bras, et je les ai apportées ici à mon seigneur.”
11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו	11 David déchira ses habits, et tous les hommes qui étaient avec lui firent de même.
12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב	12 Ils poussèrent une grande lamentation, ils pleurèrent, ils jeûnèrent jusqu’au soir à cause de Saül et de son fils Jonathan, à cause du peuple de Yahvé et de la maison d’Israël qui étaient tombés sous l’épée.
13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי	13 David dit ensuite au jeune homme qui lui apportait cette nouvelle: “D’où es-tu?” Il répondit: “Je suis un étranger dans ce pays, fils d’un Amalécite.”
14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה	14 David lui dit: “Comment donc as-tu osé frapper à mort celui que Yahvé avait consacré?”
15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת	15 Alors David appela l’un de ses compagnons et lui dit: “Approche et frappe-le.” Il le frappa et il mourut.
16 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה	16 David dit encore: “Que ton sang retombe sur ta tête. Tu t’es condamné toi-même quand tu as dit que tu avais frappé à mort l’homme consacré par Yahvé.”
17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו	17 Puis David entonna une lamentation sur Saül et sur son fils Jonathan
18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר	18 et il ordonna de l’apprendre aux fils de Juda: c’est le chant de l’arc, qu’on peut lire dans le livre du Juste.
19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים	19 “Comment sont-ils tombés sur les montagnes, ces héros qui faisaient la gloire d’Israël?
20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים	20 Ne l’annoncez pas dans Gat, ne portez pas la nouvelle dans les rues d’Ashkélon, ne donnez pas cette joie aux femmes Philistines, aux filles des incirconcis!
21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן	21 Que plus jamais rosée ni pluie ne tombent sur vous, montagnes de Guelboé, campagne verdoyante: c’est là que fut profané le bouclier des héros. Il ne fallait pas d’huile pour le bouclier de Saül,
22 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם	22 mais le sang des blessés, la graisse des héros. Ni l’arc de Jonathan ne reculait, ni l’épée de Saül ne frappait dans le vide.
23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו	23 Vous étiez aimés, désirés, Saül et Jonathan: ni la vie ni la mort ne vous ont séparés. Ils étaient plus rapides que les aigles, ils étaient plus forts que les lions.
24 בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן	24 Pleurez sur Saül, filles d’Israël! Il vous revêtait d’étoffes de couleur, sur vos robes de fête il posait des bijoux d’or.
25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל	25 Comment sont-ils tombés, ces héros? Qui frappa à mort Jonathan, au cœur du combat?
26 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים	26 J’ai le cœur brisé pour toi, Jonathan, mon frère, tu m’étais si cher! Ton amour était pour moi, plus merveilleux que l’amour des femmes.
27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה	27 Comment sont-ils morts, les héros? Comment furent-elles brisées, les armes de guerre?”