Bereshìt (בראשית) - Genesi 43

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 והרעב כבד בארץ	1 La famine s’était aggravée dans le pays;
2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל	2 quand on eut fini de manger le blé qu’ils avaient ramené d’Égypte, le père leur dit: “Retournez acheter un peu de nourriture pour nous.”
3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם	3 Mais Juda lui dit: “L’homme nous l’a dit clairement: Il est inutile de vous présenter devant moi sans votre frère!
4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל	4 Si tu envoies notre frère avec nous, nous descendrons et nous t’achèterons de la nourriture.
5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם	5 Mais si tu ne l’envoies pas, nous ne descendrons pas, car l’homme nous a bien dit: Inutile de vous présenter devant moi sans votre frère!”
6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח	6 Alors Israël leur dit: “Pourquoi avez-vous dit à cet homme que vous aviez encore un frère? Vous avez fait mon malheur.”
7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם	7 Ils répondirent: “L’homme nous a tellement questionné sur nous, sur notre famille! Il nous a dit: Est-ce que votre père est encore vivant? Avez-vous un frère? Alors nous avons répondu à ses questions et nous l’avons renseigné. Pouvions-nous deviner qu’il nous dirait: Amenez-moi votre frère?”
8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו	8 Juda dit alors à son père Israël: “Envoie le jeune homme avec moi, que nous puissions prendre le départ: c’est une question de vie ou de mort pour toi et pour nos petits enfants.
9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים	9 Je répondrai pour lui, c’est à moi que tu demanderas compte de lui. Si je ne te le ramène pas, si je ne te le rends pas, je serai coupable à jamais devant toi.
10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים	10 Mais si nous n’avions pas tant tardé, nous serions déjà revenus deux fois.”
11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים	11 Leur père Israël leur dit: “S’il en est ainsi, faites donc ce que je vous dis. Prenez dans vos sacs des produits du pays, et emportez-les pour faire un cadeau à cet homme: un peu de résine pour le brûle-parfum, un peu de miel, de la gomme parfumée, des pistaches et des amandes.
12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא	12 Puis emportez le double d’argent, ainsi vous rendrez l’argent qu’on a remis dans vos sacs: peut-être est-ce une erreur.
13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש	13 Prenez donc votre frère, et allez retrouver cet homme.
14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי	14 Que le Dieu de la Steppe vous accorde de trouver grâce à ses yeux, pour qu’il vous laisse repartir avec votre frère et avec Benjamin. Quant à moi, si je dois être privé de mes enfants, que j’en sois privé!”
15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף	15 Les hommes chargèrent donc ces cadeaux et prirent le double d’argent, ils emmenèrent aussi Benjamin. Ils descendirent en Égypte et se présentèrent devant Joseph.
16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים	16 Lorsque Joseph vit que Benjamin était avec eux, il dit à son intendant: “Fais entrer ces hommes chez moi, fais tuer une bête et préparer la viande, car ces hommes mangeront avec moi à midi.”
17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף	17 L’intendant fit ce que Joseph avait commandé; il conduisit les hommes dans la maison de Joseph.
18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו	18 Quand on les fit entrer dans la maison de Joseph, les hommes eurent peur. Ils se disaient: “C’est à cause de l’argent qu’on a remis dans nos sacs la fois précédente, qu’ils nous font entrer. Ils vont se jeter sur nous tout-à-coup et ils nous prendront comme esclaves avec nos ânes!”
19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית	19 Aussi, dès leur arrivée à la maison, ils se dirigèrent vers l’intendant de Joseph. Ils lui dirent:
20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל	20 “De grâce, mon seigneur, nous sommes déjà venus il y a quelque temps pour acheter de la nourriture.
21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו	21 Il s’est trouvé qu’à la halte du soir, lorsque nous avons ouvert nos sacs, l’argent de chacun d’entre nous, avec le compte exact, était à l’entrée de son sac. Aussi l’avons-nous rapporté.
22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו	22 Nous ne savons pas qui avait mis notre argent dans nos sacs, mais nous avons pris une nouvelle somme d’argent pour acheter de la nourriture.”
23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון	23 Il leur répondit: “Soyez en paix, soyez sans crainte: votre Dieu, le Dieu de votre père a mis pour vous un trésor dans vos sacs, car votre argent m’était bien parvenu.” Puis il fit délier Siméon devant eux.
24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם	24 L’homme fit entrer les frères dans la maison de Joseph. Il leur donna de l’eau et ils se lavèrent les pieds. On donna aussi du fourrage à leurs ânes.
25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם	25 Alors ils préparèrent leur cadeau en attendant l’arrivée de Joseph, car on leur avait dit qu’ils prendraient là leur repas de midi.
26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה	26 Quand Joseph rentra à la maison, ils lui offrirent le cadeau qu’ils avaient dans les mains, puis ils se prosternèrent jusqu’à terre devant lui.
27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי	27 Il leur demanda comment ils allaient: “Votre père, dit-il, ce vieillard dont vous m’avez parlé, est-il en bonne santé? Est-il toujours en vie?”
28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו	28 Ils lui répondirent: “Ton serviteur, notre père, est en bonne santé, il est encore vivant.” Puis ils s’agenouillèrent et se prosternèrent.
29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני	29 Joseph leva les yeux et vit son frère Benjamin, le fils de sa mère: “Est-ce bien là votre plus jeune frère dont vous m’avez parlé?” Se tournant vers lui, il lui dit: “Que Dieu te bénisse, mon fils!”
30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה	30 Alors, soudain, Joseph eut envie de pleurer car il était bouleversé à la vue de son frère. Il entra donc dans ses appartements et pleura.
31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם	31 Puis il se lava le visage et sortit. Il se reprit et dit: “Servez le repas!”
32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים	32 On servit Joseph à part, on servit à part ses frères, à part encore les Égyptiens invités; car les Égyptiens ne peuvent pas prendre un repas avec des Hébreux: ce serait une honte pour l’Égypte.
33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו	33 Ils s’assirent donc en face de lui, chacun selon son rang, de l’aîné jusqu’au plus jeune. Ils se regardaient l’un l’autre, stupéfaits.
34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו	34 Alors Joseph prit dans les plats qui étaient devant lui des portions pour chacun d’eux, mais la portion de Benjamin était cinq fois plus grande que la portion des autres. Avec lui ils burent du vin au point d’être plutôt gais.