Bereshìt (בראשית) - Genesi 28

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען	1 Isaac appela donc Jacob, il le bénit et lui donna cet ordre: “Tu n’épouseras pas une fille de Canaan.
2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך	2 Il te faut aller à Paddân-Aram, à la maison de Bétuel, le père de ta mère, et prends-toi une femme parmi les filles de ton oncle Laban.
3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים	3 Que le Dieu de La Steppe te bénisse, pour que tu grandisses et te multiplies jusqu’à devenir une assemblée de peuples.
4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם	4 Qu’il te donne à toi et à ta descendance après toi la bénédiction d’Abraham, pour que tu possèdes ce pays où tu séjournes, celui que Dieu a donné à Abraham.”
5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו	5 Isaac fit partir Jacob; celui-ci s’en alla vers Paddân-Aram chez Laban, le fils de Bétuel l’Araméen, le frère de Rébecca, mère de Jacob et d’Ésaü.
6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען	6 Isaac avait donc béni Jacob. Il l’avait envoyé à Paddân-Aram pour y prendre une femme car, en le bénissant, il lui avait donné cet ordre: “Tu ne prendras pas pour femme une fille de Canaan!”
7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם	7 Et Jacob, écoutant son père et sa mère, s’en était allé vers Paddân-Aram. Voyant cela,
8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו	8 Ésaü comprit que les filles de Canaan déplaisaient à Isaac, son père.
9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה	9 Ésaü se rendit donc chez Ismaël et, en plus de ses femmes, il épousa Makhalat, fille d’Ismaël fils d’Abraham, la sœur de Nébayot.
10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה	10 Jacob quitta Bersabée et partit pour Harrân.
11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא	11 Arrivé en un certain lieu, il se proposa d’y passer la nuit car le soleil était déjà couché. Il prit une des pierres de l’endroit et en fit son oreiller, puis il se coucha en ce même endroit.
12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו	12 Et puis il eut un songe. Une échelle était là, dressée sur la terre, et son sommet touchait les cieux; des anges de Dieu montaient et descendaient sur cette échelle.
13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך	13 Yahvé se tenait à côté de lui, il lui dit: “Je suis Yahvé, le Dieu de ton père Abraham et le Dieu d’Isaac. La terre sur laquelle tu t’es couché, je te la donnerai ainsi qu’à ta descendance.
14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך	14 Ta descendance sera comme la poussière de la terre, tu déborderas vers l’ouest et vers l’est, vers le nord et vers le sud. Par toi et par ta descendance se béniront toutes les familles de la terre.
15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך	15 Je suis avec toi, je te protégerai partout où tu iras et je te ramènerai sur cette terre, car je ne t’abandonnerai pas jusqu’à ce que j’aie fait ce que je te dis.”
16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי	16 Quand Jacob se réveilla de son sommeil, il dit: “Yahvé est donc en ce lieu, et je ne le savais pas!”
17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים	17 Il eut peur: “Que ce lieu est terrible, dit-il, ce n’est rien de moins qu’une maison de Dieu et la porte du ciel.”
18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה	18 Jacob se leva de bon matin: il prit la pierre qui lui avait servi d’oreiller, il la dressa et versa de l’huile sur son sommet.
19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה	19 Puis il donna à ce lieu le nom de Béthel (c’est-à-dire: Maison de Dieu), car auparavant le nom de la ville était Louz.
20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש	20 Jacob fit alors un vœu: “Si Dieu est avec moi, s’il me protège dans le voyage que j’ai entrepris, s’il me donne mon pain et un habit pour me vêtir,
21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים	21 si je retourne en paix à la maison de mon père: en un mot, si Yahvé se comporte avec moi comme un Dieu,
22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך	22 cette pierre que j’ai dressée en souvenir sera une maison de Dieu, et je lui verserai la dixième partie de tout ce qu’il me donnera.”