Mark 4

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And again he began to teach by the sea side; and a great multitude was gathered together unto him, so that he went up into a ship, and sat in the sea; and all the multitude was upon the land by the sea side.	1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה
2 And he taught them many things in parables, and said unto them in his doctrine:	2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם
3 Hear ye: Behold, the sower went out to sow.	3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע
4 And whilst he sowed, some fell by the way side, and the birds of the air came and ate it up.	4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו
5 And other some fell upon stony ground, where it had not much earth; and it shot up immediately, because it had no depth of earth.	5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 And when the sun was risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
7 And some fell among thorns; and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי
8 And some fell upon good ground; and brought forth fruit that grew up, and increased and yielded, one thirty, another sixty, and another a hundred.	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
9 And he said: He that hath ears to hear, let him hear.	9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 And when he was alone, the twelve that were with him asked him the parable.	10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל
11 And he said to them: To you it is given to know the mystery of the kingdom of God: but to them that are without, all things are done in parables:	11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים
12 That seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand: lest at any time they should be converted, and their sins should be forgiven them.	12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם
13 And he saith to them: Are you ignorant of this parable? and how shall you know all parables?	13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם
14 He that soweth, soweth the word.	14 הזרע הוא זרע את הדבר
15 And these are they by the way side, where the word is sown, and as soon as they have heard, immediately Satan cometh and taketh away the word that was sown in their hearts.	15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם
16 And these likewise are they that are sown on the stony ground: who when they have heard the word, immediately recieve it with joy.	16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו
17 And they have no root in themselves, but are only for a time: and then when tribulation and persecution ariseth for the word they are presently scandalized.	17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו
18 And others there are who are sown among thorns: these are they that hear the word,	18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר
19 And the cares of the world, and the deceitfulness of riches, and the lusts after other things entering in choke the word, and it is made fruitless.	19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו
20 And these are they who are sown upon the good ground, who hear the word, and receive it, and yield fruit, the one thirty, another sixty, and another a hundred.	20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה
21 And he said to them: Doth a candle come in to be put under a bushel, or under a bed? and not to be set on a candlestick?	21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה
22 For there is nothing hid, which shall not be made manifest: neither was it made secret, but that it may come abroad.	22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי
23 If any man have ears to hear, let him hear.	23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
24 And he said to them: Take heed what you hear. In what measure you shall mete, it shall be measured to you again, and more shall be given to you.	24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים
25 For he that hath, to him shall be given: and he that hath not, that also which he hath shall be taken away from him.	25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
26 And he said: So is the kingdom of God, as if a man should cast seed into the earth,	26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה
27 And should sleep, and rise, night and day, and the seed should spring, and grow up whilst he knoweth not.	27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע
28 For the earth of itself bringeth forth fruit, first the blade, then the ear, afterwards the full corn in the ear.	28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת
29 And when the fruit is brought forth, immediately he putteth in the sickle, because the harvest is come.	29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר
30 And he said: To what shall we liken the kingdom of God? or to what parable shall we compare it?	30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה
31 It is as a grain of mustard seed: which when it is sown in the earth, is less than all the seeds that are in the earth:	31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ
32 And when it is sown, it groweth up, and becometh greater than all herbs, and shooteth out great branches, so that the birds of the air may dwell under the shadow thereof.	32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו
33 And with many such parables, he spoke to them the word, according as they were able to hear.	33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע
34 And without parable he did not speak unto them; but apart, he explained all things to his disciples.	34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל
35 And he saith to them that day, when evening was come: Let us pass over to the other side.	35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר
36 And sending away the multitude, they take him even as he was in the ship: and there were other ships with him.	36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו
37 And there arose a great storm of wind, and the waves beat into the ship, so that the ship was filled.	37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה
38 And he was in the hinder part of the ship, sleeping upon a pillow; and they awake him, and say to him: Master, doth it not concern thee that we perish?	38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד
39 And rising up, he rebuked the wind, and said to the sea: Peace, be still. And the wind ceased: and there was made a great calm.	39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה
40 And he said to them: Why are you fearful? have you not faith yet? And they feared exceedingly: and they said one to another: Who is this (thinkest thou) that both wind and sea obey him?	40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה
	41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו