Exodus 4

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Moses answered and said: They will not believe me, nor hear my voice, but they will say: The Lord hath not appeared to thee.	1 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה
2 Then he said to him: What is that thou holdest in thy hand? He answered: A rod.	2 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה
3 And the Lord said: Cast it down upon the ground. He cast it down, and it was turned into a serpent: so that Moses fled from it.	3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
4 And the Lord said: Put out thy hand and take it by the tail. He put forth his hand, and took hold of it, and it was turned into a rod.	4 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
5 That they may believe, saith he, that the Lord God of their fathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob, hath appeared to thee.	5 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
6 And the Lord said again: Put thy hand into thy bosom. And when he had put it into his bosom, he brought it forth leprous as snow.	6 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג
7 And he said: Put back thy hand into thy bosom. He put it back, and brought it out again, and it was like the other flesh.	7 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו
8 If they will not believe thee, saith he, nor hear the voice of the former sign, they will believe the word of the latter sign.	8 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון
9 But if they will not even believe these two signs, nor hear thy voice: take of the river water, and pour it out upon the dry land, and whatsoever thou drawest out of the river shall be turned into blood.	9 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת
10 Moses said: I beseech thee, Lord. I am not eloquent from yesterday and the day before: and since thou hast spoken to thy servant, I have more impediment and slowness of tongue.	10 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי
11 The Lord said to him: Who made man's mouth? or who made the dumb and the deaf, the seeing and the blind? did not I?	11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
12 Go therefore and I will be in thy mouth: and I will teach thee what thou shalt speak.	12 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
13 But he said: I beseech thee, Lord send whom thou wilt send.	13 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
14 The Lord being angry at Moses, said Aaron the Levite is thy brother, I know that he is eloquent: behold he cometh forth to meet thee, and seeing thee shall be glad at heart.	14 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
15 Speak to him, and put my words in his mouth: and I will be in thy mouth, and in his mouth, and will shew you what you must do.	15 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון
16 He shall speak in thy stead to the people, and shall be thy mouth: but thou shalt be to him in those things that pertain to God.	16 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
17 And take this rod in thy hand, wherewith thou shalt do the signs.	17 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת
18 Moses went his way, and returned to Jethro his father in law and said to him: I will go and return to my brethren into Egypt, that I may see if they be yet alive. And Jethro said to him: Go in peace.	18 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
19 And the Lord said to Moses, in Madian: Go, and return into Egypt: for they are all dead that sought thy life.	19 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
20 Moses therefore took his wife, and his sons, and set them upon an ass: and returned into Egypt, carrying the rod of God in his hand.	20 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו
21 And the Lord said to him as he was returning into Egypt: See that thou do all the wonders before Pharao, which I have put in thy hand: I shall harden his heart, and he will not let the people go.	21 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם
22 And thou shalt say to him: Thus saith the Lord: Israel is my son, my firstborn.	22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
23 I have said to thee: Let my son go, that he may serve me, and thou wouldst not let him go: behold I will kill thy son, thy firstborn.	23 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך
24 And when he was in his journey, in the inn, the Lord met him, and would have killed him.	24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
25 Immediately Sephora took a very sharp stone, and circumcised the fore skin of her son, and touched his feet and said: A bloody spouse art thou to me.	25 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
26 And he let him go after she had said A bloody spouse art thou to me, because of the circumcision.	26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
27 And the Lord said to Aaron: Go into the desert to meet Moses. And he went forth to meet him in the mountain of God, and kissed him.	27 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
28 And Moses told Aaron all the words of the Lord, by which he had sent him, and the signs that he had commanded.	28 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
29 And they came together, and they assembled all the ancients of the children of Israel.	29 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
30 And Aaron spoke all the words which the Lord had said to Moses: and he wrought the signs before the people,	30 וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
31 And the people believed. And they heard that the Lord had visited the children of Israel: and that he had looked upon their affliction: and falling down they adored.	31 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו