Juan 6

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Después de esto, Jesús atravesó el mar de Galilea, llamado Tiberíades.	1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
2 Lo seguía una gran multitud, al ver los signos que hacía curando a los enfermos.	2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
3 Jesús subió a la montaña y se sentó allí con sus discípulos.	3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
4 Se acercaba la Pascua, la fiesta de los judíos.	4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
5 Al levantar los ojos, Jesús vio que una gran multitud acudía a él y dijo a Felipe: «¿Dónde compraremos pan para darles de comer?».	5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6 El decía esto para ponerlo a prueba, porque sabía bien lo que iba a hacer.	6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
7 Felipe le respondió: «Doscientos denarios no bastarían para que cada uno pudiera comer un pedazo de pan».	7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט
8 Uno de sus discípulos, Andrés, el hermano de Simón Pedro, le dijo:	8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס
9 «Aquí hay un niño que tiene cinco panes de cebada y dos pescados, pero ¿qué es esto para tanta gente?».	9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה
10 Jesús le respondió: «Háganlos sentar». Había mucho pasto en ese lugar. Todos se sentaron y eran uno cinco mil hombres.	10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר
11 Jesús tomó los panes, dio gracias y los distribuyó a los que estaban sentados. Lo mismo hizo con los pescados, dándoles todo lo que quisieron.	11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
12 Cuando todos quedaron satisfechos, Jesús dijo a sus discípulos: «Recojan los pedazos que sobran, para que no se pierda nada».	12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה
13 Los recogieron y llenaron doce canastas con los pedazos que sobraron de los cinco panes de cebada.	13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
14 Al ver el signo que Jesús acababa de hacer, la gente decía: «Este es, verdaderamente, el Profeta que debe venir al mundo».	14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
15 Jesús, sabiendo que querían apoderarse de él para hacerlo rey, se retiró otra vez solo a la montaña.	15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
16 Al atardecer, sus discípulos bajaron a la orilla del mar	16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
17 y se embarcaron, para dirigirse a Cafarnaúm, que está en la otra orilla. Ya era de noche y Jesús aún no se había reunido con ellos.	17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
18 El mar estaba agitado, porque soplaba un fuerte viento.	18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת
19 Cuando habían remado unos cinco kilómetros, vieron a Jesús acercarse a la barca caminando sobre el agua, y tuvieron miedo.	19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
20 El les dijo: «Soy yo, no teman».	20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
21 Ellos quisieron subirlo a la barca, pero esta tocó tierra en seguida en el lugar adonde iban	21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
22 Al día siguiente, la multitud que se había quedado en la otra orilla vio que Jesús no había subido con sus discípulos en la única barca que había allí, sino que ellos habían partido solos.	22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
23 Mientras tanto, unas barcas de Tiberíades atracaron cerca del lugar donde habían comido el pan, después que el Señor pronunció la acción de gracias.	23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
24 Cuando la multitud se dio cuenta de que Jesús y sus discípulos no estaban allí, subieron a las barcas y fueron a Cafarnaúm en busca de Jesús.	24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
25 Al encontrarlo en la otra orilla, le preguntaron: «Maestro, ¿cuándo llegaste?».	25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
26 Jesús les respondió: «Les aseguro que ustedes me buscan, no porque vieron signos, sino porque han comido pan hasta saciarse.	26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
27 Trabajen, no por el alimento perecedero, sino por el que permanece hasta la Vida eterna, el que les dará el Hijo del hombre; porque es él a quien Dios, el Padre, marcó con su sello».	27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים
28 Ellos le preguntaron: «¿Qué debemos hacer para realizar las obras de Dios?».	28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
29 Jesús les respondió: «La obra de Dios es que ustedes crean en aquel que él ha enviado».	29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו
30 Y volvieron a preguntarle: «¿Qué signos haces para que veamos y creamos en ti? ¿Qué obra realizas?	30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל
31 Nuestros padres comieron el maná en el desierto, como dice la Escritura: Les dio de comer el pan bajado del cielo».	31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
32 Jesús respondió: «Les aseguro que no es Moisés el que les dio el pan del cielo; mi Padre les da el verdadero pan del cielo;	32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
33 porque el pan de Dios es el que desciende del cielo y da Vida al mundo».	33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
34 Ellos le dijeron: «Señor, danos siempre de ese pan».	34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
35 Jesús les respondió: «Yo soy el pan de Vida. El que viene a mí jamás tendrá hambre; el que cree en mí jamás tendrá sed.	35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד
36 Pero ya les he dicho: ustedes me han visto y sin embargo no creen.	36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
37 Todo lo que me da el Padre viene a mí, y al que venga a mí yo no lo rechazaré,	37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
38 porque he bajado del cielo, no para hacer mi voluntad, sino la del que me envió.	38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
39 La voluntad del que me ha enviado es que yo no pierda nada de lo que él me dio, sino que lo resucite en el último día.	39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
40 Esta es la voluntad de mi Padre: que el que ve al Hijo y cree en él, tenga Vida eterna y que yo lo resucite en el último día».	40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
41 Los judíos murmuraban de él, porque había dicho: «Yo soy el pan bajado del cielo».	41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
42 Y decían: «¿Acaso este no es Jesús, el hijo de José? Nosotros conocemos a su padre y a su madre. ¿Cómo puede decir ahora: «Yo he bajado del cielo»?	42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
43 Jesús tomó la palabra y les dijo: «No murmuren entre ustedes.	43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו
44 Nadie puede venir a mí, si no lo atrae el Padre que me envió; y yo lo resucitaré en el último día.	44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
45 Está escrito en el libro de los Profetas: "Todos serán instruidos por Dios". Todo el que oyó al Padre y recibe su enseñanza, viene a mí.	45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
46 Nadie ha visto nunca al Padre, sino el que viene de Dios: sólo él ha visto al Padre.	46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
47 Les aseguro que el que cree, tiene Vida eterna.	47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים
48 Yo soy el pan de Vida.	48 אנכי הוא לחם החיים
49 Sus padres, en el desierto, comieron el maná y murieron.	49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
50 Pero este es el pan que desciende del cielo, para que aquel que lo coma no muera.	50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
51 Yo soy el pan vivo bajado del cielo. El que coma de este pan vivirá eternamente, y el pan que yo daré es mi carne para la Vida del mundo».	51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם
52 Los judíos discutían entre sí, diciendo: «¿Cómo este hombre puede darnos a comer su carne?».	52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
53 Jesús les respondió: «Les aseguro que si no comen la carne del Hijo del hombre y no beben su sangre, no tendrán Vida en ustedes.	53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
54 El que come mi carne y bebe mi sangre tiene Vida eterna, y yo lo resucitaré en el último día.	54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
55 Porque mi carne es la verdadera comida y mi sangre, la verdadera bebida.	55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה
56 El que come mi carne y bebe mi sangre permanece en mí y yo en él.	56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
57 Así como yo, que he sido enviado por el Padre que tiene Vida, vivo por el Padre, de la misma manera, el que me come vivirá por mí.	57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
58 Este es el pan bajado del cielo; no como el que comieron sus padres y murieron. El que coma de este pan vivirá eternamente».	58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
59 Jesús enseñaba todo esto en la sinagoga de Cafarnaúm.	59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום
60 Después de oírlo, muchos de sus discípulos decían: «¡Es duro este lenguaje! ¿Quién puede escucharlo?».	60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
61 Jesús, sabiendo lo que sus discípulos murmuraban, les dijo: «¿Esto los escandaliza?	61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול
62 ¿Qué pasará entonces, cuando vean al Hijo del hombre subir donde estaba antes?	62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
63 El Espíritu es el que da Vida, la carne de nada sirve. Las palabras que les dije son Espíritu y Vida.	63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה
64 Pero hay entre ustedes algunos que no creen». En efecto, Jesús sabía desde el primer momento quiénes eran los que no creían y quién era el que lo iba a entregar.	64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
65 Y agregó: «Por eso les he dicho que nadie puede venir a mí, si el Padre no se lo concede».	65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
66 Desde ese momento, muchos de sus discípulos se alejaron de él y dejaron de acompañarlo.	66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
67 Jesús preguntó entonces a los Doce: «¿También ustedes quieren irse?».	67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני
68 Simón Pedro le respondió: «Señor, ¿a quién iremos? Tú tienes palabras de Vida eterna.	68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך
69 Nosotros hemos creído y sabemos que eres el Santo de Dios».	69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי
70 Jesús continuó: «¿No soy yo, acaso, el que los eligió a ustedes, los Doce? Sin embargo, uno de ustedes es un demonio».	70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
71 Jesús hablaba de Judas, hijo de Simón Iscariote, que era uno de los Doce, el que lo iba a entregar.	71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר