Deuxième épître aux Corinthiens 1

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Paul, apôtre du Christ Jésus par décision de Dieu, et Timothée, votre frère, saluent l’Église de Dieu qui est à Corinthe et tous les saints qui résident dans la province d’Achaïe.	1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא
2 Recevez grâce et paix de Dieu notre Père et du Seigneur Jésus Christ.	2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח
3 Béni soit Dieu, le Père du Christ Jésus notre Seigneur, le Père plein de tendresse, le Dieu de qui vient tout réconfort!	3 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה
4 Il nous réconforte quelles que soient nos épreuves, pour qu’à notre tour nous soyons capables de réconforter ceux qui sont éprouvés de quelque manière, à partir du réconfort que nous recevons de Dieu.	4 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים
5 Quand les souffrances du Christ retombent sur nous plus abondantes, le réconfort aussi nous vient plus abondant grâce au Christ.	5 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח
6 Donc, si nous sommes dans la détresse, c’est pour votre réconfort et votre salut; et si nous sommes réconfortés, c’est pour votre réconfort: vous en ferez l’expérience quand vous passerez par les mêmes souffrances que nous.	6 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם
7 Car c’est notre ferme conviction: si vous partagez la souffrance, vous aurez part aussi au réconfort.	7 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה
8 Frères, nous ne voulons pas vous cacher l’épreuve que nous avons connue en Asie. Elle était telle que nous nous sentions écrasés et ne pensions pas devoir en sortir vivants.	8 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים
9 Mais si nous avons entendu en nous-mêmes cette sentence de mort, c’était pour que nous ne comptions plus désormais sur nous-mêmes, mais sur Dieu qui fait revivre les morts.	9 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים
10 Il nous a délivrés de ces périls de mort, et il nous en délivrera encore. Puisque nous avons mis en lui notre espérance, il nous délivrera encore	10 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו
11 si vous nous aidez de vos prières. Et comme beaucoup lui auront demandé cette grâce, il voudra que tous puissent lui rendre grâces à notre sujet.	11 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים
12 Nous avons le droit d’être fiers; notre conscience nous assure que la droiture et la simplicité de Dieu ont guidé tous nos agissements en ce monde, et tout spécialement avec vous. Il n’y avait là aucun calcul humain mais seulement la grâce de Dieu.	12 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים
13 Quand nous vous écrivons, ce n’est pour rien d’autre que ce que vous pouvez lire et entendre clairement, et j’espère bien que ce sera clair jusqu’à la fin.	13 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים
14 Déjà vous comprenez, au moins en partie, que vous devez être fiers de nous, comme nous aussi serons fiers de vous au Jour du Seigneur Jésus.	14 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע
15 C’était déjà mon sentiment quand je pensais passer d’abord chez vous, et vous auriez été doublement servis,	15 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים
16 car je serais parti de chez vous pour faire le tour de la Macédoine, et je serais repassé chez vous en rentrant de Macédoine; ensuite vous m’auriez mis sur la route pour mon retour en Judée.	16 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה
17 Ai-je pris cette décision trop vite, sans réfléchir? Ou bien était-ce ma décision, une décision toute humaine où se mêlent du oui et du non?	17 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא
18 Non, Dieu est témoin que ce que nous vous disons n’est pas oui et non.	18 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא
19 D’ailleurs vous ne trouverez pas du oui et du non dans le Fils de Dieu, Jésus Christ, tel que nous vous l’avons annoncé, Timothée et Silvain et moi-même. Tout en lui a été oui,	19 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן
20 et grâce à lui toutes les promesses de Dieu sont devenues un oui. Aussi bien nous disons Amen! Oui! pour rendre gloire à Dieu par lui.	20 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו
21 Dieu lui-même nous a rendus fermes, et vous aussi, pour le service du Christ, quand nous avons reçu l’onction,	21 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים
22 quand il nous a marqués de son sceau et a déposé en nos cœurs un premier acompte de l’Esprit.	22 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח
23 Donc, si j’ai renoncé à venir à Corinthe, ç’a été seulement pour vous épargner, et j’en prends Dieu à témoin.	23 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס
24 Car je ne cherche pas à être un dictateur de la foi, je veux seulement vous apporter la joie. La foi, vous l’avez.	24 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם