Évangile selon Luc 18

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il leur raconta cette parabole pour dire qu’il faut prier sans cesse et ne pas se décourager:	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 "Il y avait dans une ville un juge qui ne craignait pas Dieu et se moquait des gens.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 Dans cette même ville il y avait une veuve qui venait lui dire: ‘Rends la sentence contre mon adversaire.’	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 “Tout un temps il refusa; puis il se dit: C’est vrai que je ne crains pas Dieu et que je n’ai rien à faire des gens,	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 mais cette veuve me dérange à un tel point que je vais lui faire justice; sinon elle finira par me casser la tête.”	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 Le Seigneur ajouta: "Écoutez bien ce qu’a dit ce juge très peu juste.	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 Dieu ne fera-t-il pas justice à ses élus s’ils crient vers lui jour et nuit alors qu’il les fait attendre!	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 Je vous le dis: Il leur fera justice, et vite. Mais quand viendra le Fils de l’Homme, trouvera-t-il encore la foi sur la terre?”	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 Jésus dit cette autre parabole pour certains qui se flattaient d’être des “justes” et regardaient avec mépris le reste des hommes:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 "Deux hommes étaient montés au Temple pour prier, l’un était un Pharisien, et l’autre un publicain.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 “Le Pharisien se tenait debout, et il priait ainsi en lui-même: Ô Dieu, je te rends grâce parce que je ne suis pas comme le reste des hommes, rapaces, injustes, adultères, ou même comme ce publicain.	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 Je jeûne deux fois par semaine et je paie la dîme de tous mes revenus.	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 “Le publicain, lui, se tenait à distance: il n’osait même pas lever les yeux vers le ciel, mais il se frappait la poitrine et disait: Ô Dieu, aie pitié du pécheur que je suis!	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 “Je vous le dis: Celui-ci était en grâce de Dieu quand il est descendu chez lui, mais pas l’autre! Car celui qui s’élève sera humilié, et celui qui s’humilie sera élevé.”	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 On lui présentait jusqu’à des bébés pour qu’il les touche; voyant cela, les disciples sermonnaient tout ce monde.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 Jésus alors les fait approcher et il dit: "Laissez les enfants venir à moi, ne les empêchez pas! Sachez que le Royaume de Dieu est pour ceux qui leur ressemblent.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 En vérité, je vous le dis, celui qui n’accueille pas le Royaume de Dieu comme un petit enfant n’y entrera pas.”	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 Un chef interrogea Jésus: "Bon maître, que me faut-il faire si je veux recevoir la vie éternelle?”	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 Jésus lui répondit: "Pourquoi m’appelles-tu bon? Dieu seul est bon, et personne d’autre.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Tu connais les commandements: Ne commets pas l’adultère. Ne tue pas. Ne vole pas. Ne porte pas de faux témoignage. Respecte ton père et ta mère”.	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 L’autre reprit: "J’ai observé tout cela depuis ma jeunesse.”	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 Alors Jésus lui dit: "Quelque chose te manque encore: vends tout ce que tu as et distribue-le à des pauvres, tu auras ainsi un trésor dans le ciel; puis reviens et suis-moi.”	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 En entendant ces paroles l’homme devint tout triste, car il était fort riche.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 Voyant cela, Jésus dit: "Comme il est difficile à ceux qui ont de l’argent d’entrer dans le Royaume de Dieu!	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 Il est plus facile pour un chameau de passer par le trou d’une aiguille que pour un riche d’entrer dans le Royaume de Dieu.”	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Ceux qui l’entendaient lui dirent alors: "Qui donc peut être sauvé?”	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 Jésus répond: "Ce qui est impossible aux hommes est possible pour Dieu.”	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 Pierre lui dit: "Nous, nous avons tout quitté pour te suivre.”	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Jésus répondit: "En vérité, je vous le dis, personne ne laissera maison, femme, frères, parents ou enfants à cause du Royaume de Dieu,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 sans recevoir beaucoup plus dès à présent et, dans le monde à venir, la vie éternelle.”	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 Jésus prit avec lui les Douze et leur dit: "Voici que nous montons à Jérusalem et tout ce qui a été écrit par les prophètes à propos du Fils de l’Homme va s’accomplir.	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 Il sera livré aux païens, humilié, insulté, couvert de crachats,	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 et après l’avoir fouetté, ils le tueront. Mais le troisième jour il ressuscitera.”	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 Eux ne comprenaient rien de tout cela; ce langage leur paraissait mystérieux et ils ne voyaient pas ce qu’il voulait leur dire.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Jésus approchait de Jéricho, et il y avait un mendiant assis sur le bord du chemin. C’était un aveugle.	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 Quand il entendit passer la foule, il demanda ce que c’était	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 et on le mit au courant: "C’est Jésus de Nazareth qui passe!”	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 Il se mit alors à crier: "Jésus, fils de David, aie pitié de moi!”	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 Ceux qui étaient en tête voulurent le faire taire, mais lui criait de plus belle: "Fils de David, aie pitié de moi!”	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 Jésus s’arrêta et ordonna de le lui amener. Quand il fut tout près, Jésus l’interrogea:	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 "Que veux-tu que je fasse pour toi?” L’aveugle répondit: "Seigneur, que la vue me revienne!”	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 Jésus lui dit: "Recouvre la vue, ta foi t’a sauvé!”	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 Aussitôt il recouvra la vue, et il suivait Jésus en glorifiant Dieu. Voyant cela, tout le peuple proclama la louange de Dieu.	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים